בְּכֹל בּוֹקֵר קָם הוּא אֶל תֹּפֶת
אֶל הַחְלָטָה שֶׁהַיּוֹם לֹא יִפּוֹל

כָּךְ הוּא מַכֶּה שָׁרָשָׁיו,
שׁוֹתֵל עַל אַדְמַת אֲבוֹתָיו.
הוּא לָרֹב כְּעֲפָרָהּ
וְהִיא לוֹ אֵם וְאָחוֹת.

לָךְ אַדְמָתִי אֲשֶׁר נְשָׂאְתִנִי בְּרַחְמֶךְ.
אָתְּ אֲשֶׁר הָרִית מִגַּנֵּי אַהֲבָתֵךְ.
אֶשָּׂא תְּפִלָּתִי אֶל מְרוֹמֵי שָׁמָיִּךְ,
אֶל קַרְנֵי יָמַיִךְ וְאֶל סַהַר לֵּילוֹתַיִךְ.

אתה יכול לומר לי
שאינך משתתף
במשחק הזה,
שנקרא זיכרון.

לפתע יד נשלחה אל תוך ערימת הקש. ראיתי את קנה הרובה מגשש וממשש וכמעט שנגע בי. עוד רגע ואני מתגלה. התכוננתי לגרוע מכל.

יצירה מקורית

סנדל שורש מגולף בגבס

זֶה הָרֶגֶשׁ מִבִּפְנִים
מִתְהַדֵּק עַל לֵב הַיָּמִים,
מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן הַגּוֹבֵר
מְבַקֵּשׁ עוֹד שֹׁרָשִׁים.

מוקף הוא בפרחים שרוצים לאהוב,
אך ללא שורשיו סופו קרוב