מוֹדָה, הִתְגַּעְגַּעְתִּי.
וְכַמָּה טוֹב לָרְאוּת
אֶתְכֶם בַּלָּבוּשׁ
לָבָן.

Candles are lit,
In warmth we sit.

בְּנֵי הֵיכָלָא מִתְכַּבְּדִים
בְּבּוּרֵקַס גְּבִינָה עַל הַפְּלָטָה
[נִשְׁאַר מֵעֶרֶב שַׁבָּת]

וַיְכוּלּוֹ הַשָּׁמַיִם הַנִּצְבָּעִים בְּגְוַנֵי הַהֲקָלָה
קוֹל הַדָּמִים הַנָּחִים עַל הָאֲדָמָה
מַנְמִיכִים אַט אַט אֶת הַצְּעָקָה.

זמנים של בין לבין
בין פתיחת העטיפה לטעימה בפה
בין מבט חתום לחיוך רפה

רוב היום מחשבותיי שבת,
ציפיית אינסוף למנוחה

וְאוּלַי זוֹ הָיְתָה כִּמְשַׁכֵּךְ כְּאֵבִים
וְאוּלַי רַק פָּצְעָה אֶת הַלֵּב הַדּוֹאֵב
וְתָמִיד הָיִיתִי נִשְׁאָר וְכּוֹאֵב
וּמָּלֵא גַּעְגּוּעַ

´גם להם מותר למרוד´,
לוחש המון הרחוב.
מדובר פה בחוב לא סגור
חשבון פתוח.

דרור יקרא לבן עם בת וינצרכם כמו בבת.

וּשְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁהִיא מתנתקת,

אֶל הַחוֹל,

הִיא נֶאֱחֶזֶת עוֹד קְצָת-

בִּקְרָנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.

בננו נחו ההרים

שַׁבָּת בִּירוּשָׁלַיִם.
כְּמוֹ תְּשׁוּקָה שֶׁל יַחַד.
כְּמוֹ כְּמִיהָה לְשָׁלוֹם.
בְּפַאֲתֵי בָּתֵּי כְּנֶסֶת,
מִתְגּוֹדְדִים מַלְאָכִים

הָאֲגַרְטָל הַמֻּנָּח בְּזָוִית הַמִּזְנוֹן
לֹא בְּמִקְרֶה שָׁקוּף וְגוֹבְהוֹ בֵּינוֹנִי.
הוּא אֲשֶׁר יָכִיל מֵיטָב פְּרָחִים
בְּצִבְעֵי אֹפֶק מַרְהִיבִים.
יַזְכִּירוּ נִשְׁכָּחוֹת.

המלאך יודע שאחד פלוס אחד זה אחד.

אני רק מאמין בזה.

וְהָיִיתִי צְפַת.
עֵינֵי חָתוּל בַּסִמְטָאוֹת
זוֹרְמִים הַמַּיִם לְכּוּבֶד שַאבֶעס,
וַעֲצֵי תְּאֵנָה בָּאֲבָנִים.

באין, כשעוד רק עליתי במחשבה, ראיתי אש,ואפר שלי מתפלש בתוך עפר שלי...

עוצמה של בס וגיטרה מלוכלכת בטעם של ברזל

אך לא ידעתי מדוע שרתי לבדי
הן יפיי המחזה בא רק אותי?

רַק שְׁנֵי פָּרָשֵׁי מִשְטָרָה עַל סוּסִים שְׁחוֹרִים
אֶת הַשֶּׁלֶג רוֹמְסִים,
וְזָקֵן בְּבִגְדֵי שַׁבָּת רָץ
וּבְיָדוֹ אוֹחֵז זוּג הֲדַסִּים.

בזמן האחרון עצב של שבת מתבלבל, הוא מגיע גם באמצע שבוע, מתעורר לרגע משנתו בבהלה, רץ אל החלון, מציץ, וחוזר, ´כנראה ארוכה לה הדרך, וקשה, לא נורא אחכה לה, לשבת הבאה´.

וְגוּפִי יָדַע זֶה מִכְּבָר
זָהֳרֵי רְגָעִים כְּגוֹן אֵלֶּה
וּשְׁמָשׁוֹת מִתְנַפְּצוֹת
זֶה מִכְּבָר פָּעֲרוּ בִּי עֵינַיִם

עיבוד מקורי לכלי נשיפה שכתבתי למנגינה המוכרת של שלום עליכם בתוכנת מידי

המלאכים שליוו בכל שבת

את אבי בדרכו מבית הכנסת

נשארו בחוץ, בוכים

יכולה להיות בכל מקום לו הייתה אתמול

סִמְכוּ יְדֵיכֶם עָלַי. אִמְרוּ: יְשִׂימֵךְ אֱלֹקִים כְּשָׂרָה כְּרִבְקָה כְּרָחֵל כְּלֵאָה. כְּעַצְמֵךְ

אֱלֹקִים יְשִׂימֵךְ.

נשות־מרפסת

כשאת עוזבת
השאירי לי אורות קטנים
נרות צפים על נחל