ועוֹד מַמְשִׁיךְ אֲנִי לְהַלֵךְ בָּהּ
מִשְׁתַּעְבֵּד לַאֲדוֹנִים שׁוֹנִים
עוֹבֵד עֲבוֹדָתָם
זָרָה.

כָּעֵת הִיא מְחַיֶּכֶת בִּמְרִירוּת

בַּתֶּפֶר הַצַר שֶׁבֵּין עֵיבָל לִגְרִיזִים;

מִתְגָּרֶרֶת לְאִטָּהּ מֵעַל יוֹסֵף הַקָּבוּר

בְּעֶרֶב הַפֶּסַח אוֹתוֹ נְבָעֵר
וְכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו לְבָאֵר
וְאֵין עוֹד לְהִתְבַּיֵּשׁ וּלְצַנְזֵר
וּלְהִתְנַצֵּל וּלְהִתְרַפֵּס וּלְהִנָּזֵר

קולות, קצב, קסם, בס,
אוויר, אדמה, רגלים,
לב... הכל פועם..

מכבלי אהבה כאבי
מפראותה ופסליה

בכיו של התמוז
זיוף דמעת התנין

וְעֵינַיִם בָּרָאתִי לְךָ,
אַלְפֵי עֵינַיִם:
עֵינַיִם לְהַסְתִּיר וּלְבַכּוֹת
לְהָסִיט לְהַיְישִיר לְחַכּוֹת.