אני ישנה וליבי ער - פותח סוגר פותח
באותו בוקר אברי יצא לרדוף אחרי תרנגולים בחצר האחורית. הוא טען שזה מזכיר לו את הילדות בקיבוץ גת העמלים, ילדות שהייתה עמוסה בטיולים בין הפרות ברפת, משחקי מחבואים בין חבילות הקש ומשחק תופסת חד צדדי עם תרנגולות בלול.
צחי התלווה אליו למרדף מתוקף תפקידו כקשר מ"פ, ועליו להיות הצל של אברי בכל מקום.
ט"ו שבט ה´תשע"ח (מתוך פרוזה)

הסיפור של גאיה - הודיה_כ
כ"ב אב ה´תשע"ו (מתוך קטע)

tea time - mor135
-"איך אתה שותה את התה?"
-"מה?" תמהתי, עיניה לא מרפות ממני בשאלה.
-"איך אתה שותה את התה שלך?"
הנחתי את הספר בצד ונשעbתי אחורה בכורסא. היא נדנדה את רגליה הגרובות עד הברך ואחזה בשולחן עליו ישבה. בדרך כלל היא בשקט רב השעה שלנו, עתה לא הרפתה.
י"ט אדר א´ ה´תשע"ו (מתוך פרוזה)

טוסט - 48תשע"ו
היא ניתקה את השפופרת ושפשפה את ראשה בחוסר אמון. האמריקאים האלה, מוזרים
ח´ שבט ה´תשע"ו (מתוך פרוזה)

שמחת עולם - ורד לב 7632
הרעש באולם מהמם אותי לרגע כשאני נכנסת אליו. אורות וצבעים מתעופפים בתנועות מעגליות, מוזיקת חתונות מינורית, זמר בינוני שר באנגלית שהוא רק התקשר לומר שהוא אוהב אותך
א´ טבת ה´תשע"ו (מתוך פרוזה)

סיפור קצר על העתיד - guilad
וזה, כך אומרים, היה היום שבו באמת המכונות השתלטו על חייהם של כל בני האדם על כוכב הלכת העצל שלנו.
כ"ז אלול ה´תשע"ד (מתוך קטע)

יום בחיי התינוקת הממוצעת - איילת החמודה :)
סיפור משעשע על הימים הראשונים של התינוקת
כ"ד אב ה´תשע"ד (מתוך פרוזה)

כנפיים - משכנות הרועים
הוא ניסה ביאוש לפרוש את כנפיו, אבל למה שיצליח? לא היו לו כנפיים.
י"ד אייר ה´תשע"ד (מתוך פרוזה)

שולה - דרור קסלר
הכל היה בסדר, אפילו ממש בסדר, עד שיום אחד קמתי בבוקר ומצאתי כוס קפה מחכה לי במטבח.
ז´ אדר ה´תשע"ג (מתוך פרוזה)

יוסי - דרור קסלר
הגבר שלי יפה, זקוף, עם אף נשרי, תמיד בג´ינס וחולצת טריקו שחורה. כולם קוראים לו יוסי. אני קוראת לו תוכי.
כ"ה שבט ה´תשע"ג (מתוך פרוזה)

משוש חייה - דור שמואל
משוש חייה הם היו תמיד. בכל התקופות הקשות בחייה ידעה שלולא הם, כבר מזמן הייתה נשברת. פניהם חיזקו אותה כשבכתה או כשהתחבאה מפני בעלה. רגליהם ההולכות ברחבי הבית עודדו אותה ונתנו לה תקווה להמשיך לחיות עם בעלה, בן נעוות המרדות.
י"ד תשרי ה´תשע"ג (מתוך פרוזה)

הפרפר - morw100
לפני הרבה שנים, בעולם מעוות, חיו להם איש ואישה מעוותים.
י"ט שבט ה´תשע"ב (מתוך קטע)

משחק - morw100
חייכתי לעצמי חיוך קטן. בסיבוב הזה ניצחתי. אבל אני עוד אעבוד קשה כדי להפוך את המשחק הזה למציאות.
ו´ שבט ה´תשע"ב (מתוך קטע)

הילוך איטי - elntnz
יש רגעים בחיים שבהם הכל עוצר ונהפך להילוך איטי, כאילו אתה יודע את גודל השעה ואת הצורך בזכירת כל פרט עד לדיוק הקטן ביותר על-מנת שתוכל לספר אותו לבאים אחריך...
ב´ טבת ה´תשע"ב (מתוך פרוזה)

בקיעה - גדי גגי
אִישׁ לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ
י"ד חשון ה´תשע"ב (מתוך פרוזה)

השואב - yair-sh
ראש העיר הביט במבט חמור, וקבע: "אתה לא עוזב, נקודה".
א´ אב ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

לשאוף ולנשוף - יונאיש
היא רוצה לקפוץ, לא רוצה לקפוץ. מעורערת, מערערת על עצם קיומם של כמה דברים אשר לא נותנים לה מנוח, לא זורמים לה
י"ח סיון ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

הלאה - 10 אצבעות לדוד מומלץ העורכים
לקח להם זמן, אבל לבסוף הואילו הכוכבים לצאת ממחבואם, דוחקים בשבת לעזוב. עכשיו אני כולי לבד, חשב אסף, בעוד רגליו כותשות את החצץ בקול עמום לאורו הסמיך של ירח.
י´ סיון ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

חלום ליל קיץ - יונאיש
הוא עמד בצומת סואנת במרכז תל אביב, בעת שקעה החמה בלב ים. קרירות מה עטפה את העיר, והוא צועד מחפש את עצמו בכיוון לא ידוע
ז´ סיון ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

הסמל, הסרס"פ, והחול - יונאיש
אז הנה אנחנו יושבים שם מחוץ למין מבנה מוזר כזה. היה זה קיץ לוהט בחוץ, סוף יולי או תחילת אוגוסט, כמעט כמו בחום של השיר.
כ"ו אייר ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

פגע ונשאר - 10 אצבעות לדוד מומלץ העורכים
דלת נפתחת, והרכב שופטים חמורי סבר נוחל בדממה את בימת הכיסאות הגבוהים. נקישות צעדיהם על רצפת העץ נשמעות כמו ספירה לאחור. השופטים מתיישבים בחריקת צירים והקלסרים נפתחים למולם. מישהו מנצל את השקט כדי להשתעל.
י"ד אייר ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

פרופסור יובל - בחורה טיפוסית
פקחתי את עיניי.הריח החריף של התרופות עדיין צרב באפי,הצפצופים הקצביים של המכונות עדיין החרישו את אוזניי,ואני? אני עדיין הייתי באותה תנוחה מקובעת,בלי יכולת לזוז אפילו סנטימטר אחד.
י"ז ניסן ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

גיל - שלום בשו
תמיד ידעתי שצריך להזהר מילדים,
במיוחד מהילדים של הבית כנסת שבאים להתפלל פה בשבת.

כ"ג טבת ה´תשע"א (מתוך קטע)

מעשה ממשוגע לאור - יקיר סאלם
י"א טבת ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

שיר ישן נושן - היושב על הכלים
ואני החמישי, אני לא יודע איך הם מתארים אותי. אבל אני אתאר את עצמי כשקט שבחבורה. אולי אפילו היציב והשפוי, אפילו יותר מידי, לפעמים עד כדי טירוף. כי כשמכניסים את כולנו לחדר אחד השטויות מתחילות לזרום.

א´ טבת ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

שטו"ת אס. אם. אס. - היושב על הכלים
." אני אומר, בקול עייף קצת, את המשפט שייחרט אח"כ עליי לאורך כל הקורס, בכל פעם שצריך להציג את עצמי מישהו יקום ויגיד אותו במקומי. כנראה שזה עשה רושם גדול על אנשים.
כ"ה כסליו ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

אוטובוס - מתנחלת מהתנחלות
עיניך הירוקות נצצו ואני הרגשתי צביטה בלב.
ט´ כסליו ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

אפוקליפסה - 10 אצבעות לדוד
זה לא קרה בבת אחת כשהחשמל נעלם. תחילה היו אלה פנסי הרחוב הבודדים שהראו סימני גוויעה מתקדמים, עד שכבו אחד אחרי השני בסדר מופתי, כמו אבני דומינו שנופלות אחת על גבי חברתה, משאירים מאחוריהם רחובות חשוכים.
י"ט חשון ה´תשע"א (מתוך פרוזה)

יקיצה - tooti_frooti
אתה לוקח את ידי למודת הסבל, הרפויה, בין שתי ידיך התמות ופניך אומרות רצינות. אך רק אני לבדי יודעת שבלבך אתה צוחק.

אתה לוחץ את ידי בעדינות ואומר "כמובן, את כל כך צודקת. את תמיד צודקת, אמא."
כ"ח אלול ה´תש"ע (מתוך פרוזה)

סיפור עם שברים ותרועה - אור יזרעאלי
בתק´ה מוצאת שכיסוי הראש שלה, נסוג כל שנה עוד כמה מילימטרים אחורה וגם מצטמק, ממש כמו ים המלח.
כ"ו אלול ה´תש"ע (מתוך פרוזה)

לעמוד הבא-->
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד