ליום הולדת עשרים ושמונה הביאו לה אבא ואמא מתנה עטופה בנייר וסרט. ליאורה פתחה אותה בסקרנות. בפנים הייתה קופסת משחק.

כשאת אורזת תיק עם קצת לחם
וגבינה שפג לה התוקף
ושפתון עם מקדם הגנה
שלא באמת שומר לך על השפתיים
את כל כך אמיתית כשאת מרימה ידיים

האם אתה
מעניש אותי
או מלמד אותי
מכאיב לי
או מחשל אותי

אלוהינו ואלהי אבותינו
צלעי ארצה.

קשה להבין, שאני ואת, זה בדיוק גם את ואני;
שהכלת עצמי זו רק חצי משימה, שאת היא חציה השני

"גבי."

"כן רפי," אמר גבי.

"קיבלתי הודעה," אמר רפי והראה לו את הפלאפון שלו.

הרי עודך שפוסעת
מבין עפאים, מתוך יצירות,
להטוות נגינה חרישית.