מִטּוֹת רַכּוֹת יוֹתֵר מִדַּי. אַשְׁמְדַאי:

את איילה הכרתי בחיים שלאחר המוות

אש מושכת אש אחרת
פחד מזמין את השדים
ביקום מקביל הכל מושלם מדי
ולא שומעים את הצרחות
ביקום אחר אני לא מוצאת את המפתחות

כשאמות, אל תאמרו הספד עליי
אינני עצוב

כְּשֶׁאֶטָמֵן בַּאָדַּמָה,
הַקְּדִישׁוּ לִּי דְּקַת שְׁתִּיקָה.

ושוב כל כך שמחתי, וכל כך התעצבתי. כאילו הגלגל חוזר על עצמו. קצין צעיר מתחתן עם אישה צעירה בחודשי הקיץ. ושוב אישה שלא מודעת להשלכות הנישואין לקצין.

שׁוֹאָה שֶׁלִּי חַיָּה וּבוֹעֶטֶת
רָצָה בָּרְחוֹבוֹת, מִשְׁתּוֹלֶלֶת
נִתְקַעַת בְּכָּל מָה שֶׁעוֹמֵד בְּדַרְכָּהּ
נִכְנֶסֶת בְּכָּל חָרִיץ בַּקִּיר
בּוֹקַעַת מִכָּל סֶדֶק בַּנְּשָׁמָה

שמו נגמר באות g
כך כתוב ב-nrg

והחיות הזו מוציאה ממך אין סוף כוחות שבכלל לא חשבת שיש לך

הארוכות

כְּאִילוּ מֵרֶחֶם אֶל תּוֹךְ מַאֲרָב
אֶל לֵב קְרָב אֶל מִלְחֶמֶת קִיוּם מְדָמֶמֶת
הוּשְׁלָךְ בְּלֹא זְמָן לְעַכֵּל.

הָעוֹלָם מֵצִיץ כָּאן מֵהַחַלּוֹנוֹת
לְאַט לְאַט נוֹגֵעַ בְּקְּצָווֹת הַגּוּף

הִיא בָּרְאָה אֶת הַחַיִּים הָאֵלּוּ כָּל כָּךְ חָזָק שֶׁזֶּה כָּאַב
אֲבָל הַגּוּף שֶׁלָּהּ אֵינֶנּוּ לְתָמִיד.
כִּי עַל הַיָּם נִתְּנוּ בָּהּ סִימָנִים וּמַכּוֹת

יוצא אל החיים
אני שומע אנשים
מדברים, מספרים
את סיפור החיים

כְּשֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לָשֵׂאת יוֹתֵר,
כְּשֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁהַחַיִּים חוֹנְקִים,
הַנַּח לַתָּבְנִיּוֹת וְלַמַדְבֵּקוֹת,
הָרֵם אֶת עֵטְךָ לִכְתוֹב
וְשִׂים אוֹתְךָ עִם עַצְמְךָ שׁוּב

מִלְחָמָה עַל הַמָּקוֹם, עַל הָאַהֲבָה וְעַל הַלֵּב.
לְחַלְחֵל עַל הַחוֹלוֹת בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת.
לְהַקְצִיף בַּחֲלוֹמוֹת אַשְׁלָיוֹת טְרוּפוֹת.
לִהְיוֹת הָאוֹת וְהַחוֹתָם.

לדמיין שאוכל להחזיר חיים למת

בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה הַמֻּכֶּרֶת
שְׂדוֹת הַזָּהָב עֵת עֶרֶב נִצָּב.
דֶּרֶךְ אֲשֶׁר נוֹתְרָה לְתִפְאֶרֶת
וְהַהֵלֶךְ אֲשֶׁר בְּדָמֶיהָ נֶעֱצַב.

אֶפְשָׁר לִכְתֹּב חַיִּים בְּשִּׁיר.
בְּמַשָּׁב רַעֲנָן לִפְרֹט גַּעְגּוּעִים.
לִפְרֹץ בְּזִכָּרוֹן שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית.
לְאוֹרֵךְ יַלְדוּת לְנַתֵּב דְּרָכִים.

נשים, נשים.
עטופות מכל צד
באהבה ובבד

וְיֵשׁ שֶׁעֲדַיִן זוֹרֵחַ הָאוֹר
שֶׁל הַנֵּר שֶׁמִכְּבָר הוּא כָּבָה

חֲמֵשׁ עֶשְׂרֶה שְׁנוֹת קְמִילָה
זֶה כָּל הָאָדָם.

בְּכָל אִשָּׁה יֵשׁ מְנוֹרָה
יש שֻׁלְחָן
אִשָּׁה הִיא אֲרוֹן הָעֵדוּת

רֵאוֹתַי מְפַרְפֵּרוֹת עָשָׁן
חַיִּים וּמָוֶת
אוֹטוֹבּוּסִים תֵּל אָבִיבִיְים

הָאֱמֶת הִיא הַשֶּׁקֶר הֲכִי מֻצְלָח,
וְהַשֶּׁקֶר מִתְחַבֵּט בִּשְׁקָרִים אֲמִתִּיִּים.
כָּכָה הַחַיִּים מְהַתְלִים מִיּוֹם לַיּוֹם,
רוֹקְמִים תְּכָכִים וּמְזִמּוֹת.

בְּכָל בֹּקֶר,
הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵאת מִמְּעוֹנָהּ.
לִפְעָמִים שְׁקֵטָה וְיֵשׁ בְּהֲמוֹנָהּ.
פּוֹרֶשֶׂת קַרְנֶיהָ לַחֲדֹר וּלְחַמֵּם
וְהָאָדָם חוֹזֵר וְתוֹהֶה.

לחיות רק על כוסברה
המון כוסברה.

אבן הונחה לה באיטיות על מצבת השיש הקרה,
מצטרפת לחברותיה המונחות לצידה בדממה.

מתוקה
אני לוקח הפסקה