התרגשות - שתיקות מומלץ העורכים
לְהִתְבָּגֵר, שֶפֵּירוּשוֹ
לְהִיכָּתֵב כֹּל יוֹם
ב´ כסליו ה´תשע"ט (מתוך שירה)

הווה; הזמן הנוכחי; - מיתר תלוש
עכשיו
ד´ טבת ה´תשע"ז (מתוך שירה)

לעמוד במקום - שירים למגירה
18:00
רכבות סוגרות
דלתות
כ´ אב ה´תשע"ו (מתוך שירה)

רווחים - אלגביש
כל שהצליח לומר היה "יש לכם אולי... משהו נגד... קסם?"
ט´ תמוז ה´תשע"ו (מתוך פרוזה)

מתי ילמדו אותי לשחות - מיתר תלוש
לא יהיה לו.
ד´ תמוז ה´תשע"ו (מתוך קטע)

צל - חגימי
מרחוק, נדמה לצל,

צל של יום שחור.

דוחק בו שייצא,

מצפה ליום כחול.
כ"ט ניסן ה´תשע"ו (מתוך שירה)

שערות - סהר נוגה
הארוכות
י"ד שבט ה´תשע"ו (מתוך שירה)

ער בחלום - נמצי
לילות ריקים. ער
בשנתי הנצחית
כ´ חשון ה´תשע"ו (מתוך שירה)

הגוף זע בחושך (מחרוזת) - לשש
אֵין לִי אֵיךְ לְהִתְכַּחֵשׁ יוֹתֵר לַגַּעְגּוּעַ

וְאֵין לִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת עַצְמִי
ט"ז תמוז ה´תשע"ה (מתוך שירה)

שמות - ילד, גדול.
יש לי חבר רגוע. מה זה רגוע, גופה תזזיתית לידו. קוראים לו שליו, לחבר הזה שלי, וכולם מתפעלים מכמה שבמקרה שלו, ברור שנזרקה נבואה בהוריו כשהיה בן שמונה ימים.
כ"ז חשון ה´תשע"ה (מתוך פרוזה)

שיעור ז´ - רילקה
אֲבָל רֶגַע: או
נִיבֶרְסִיטָה
סִפְרוּת. גְרוֹסְמָן. אַן.

וְכַמָּה עוֹד אֶפְשָׁר אֶת הַקִּירוֹת הָאֵלֶּה
וְהַמְּתִיקוּת שֶׁנּוֹזֶלֶת מֵהֶם
י"א חשון ה´תשע"ה (מתוך שירה)

בחור של נסיונות - ילד מוזר
יוני היה בחור של נסיונות.
תמיד הוא היה כזה, עוד מאז הגן, כשדרבן אותנו לטעום חלזונות ונמלים.
י"ב תמוז ה´תשע"ד (מתוך פרוזה)

מרובים רחמי אב - האובייקט
אולי
אהיה להורה,
גם.
י"ב אייר ה´תשע"ד (מתוך שירה)

פורענויות מתרגשות - רילקה מומלץ העורכים
אֲפִלּוּ הַפֻּרְעָנֻיּוֹת מִתְרַגְּשׁוֹת
לָבוֹא לָעוֹלָם.
נִמְזָגוֹת בִּכְלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ
נִרְקָמוֹת בִּקְלִידֵי הֶהָרִים
כ´ אדר א´ ה´תשע"ד (מתוך שירה)

שים קצת פרא - קובי שפירא
קָם עֶלֶם וּמַכְרִיז
הֲרֵי אֲנִי כְּבֵן חֲמִשִּׁים
אֵיזֶה פֶּתַע
א´ שבט ה´תשע"ד (מתוך שירה)

קליפות - אלי משעלי
כְּמוֹ קְלִיפַּת הַבָּצָל מִתְקַלְּפוֹת הַפָּנִים
קְלִיפָּה וְעוֹד קְלִיפָּה, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.
וְהָרוּחוֹת הֲקָלוֹת נִישָּׂאוֹת
עַל כְּנָף מַנְגִּינָה
וְרוּחַ אַחַת אֶת הַפָּנִים לוֹקַחַת
לִמְחוֹזוֹת הָאַגָּדָה.
ט"ז חשון ה´תשע"ד (מתוך שירה)

מבעד לעיני המתבגר - יואב גלזנר
פשרה תוחמת שחור ולבן בגבולות הקנב(י)ס. והיצירה?
א´ אלול ה´תשע"ג (מתוך קטע)

בית הכנסת של ילדות - אבי דן
בְּבֵית הַכְּנֵסֶת שֶׁל יַלְדוּתִי
עָבַרְתִּי מִזְּמָן אֶת גּוֹבָה הַסַּפְסָלִים
יָדִי אֵינָהּ נִבְלָעָתְּ בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִי
לֹא מְחָזְּרִים אַחֲרָי לְאַנְעִים זְמִירוֹת
וַאֲנִי אֵינִי מְחַזֵּר אַחֲרֵי מַתַּת סֻכָּרְיוֹת
ד´ סיון ה´תשע"ג (מתוך שירה)

בחירת ליבי - מנוחה ללב
וכשללב יגמר הכח לפעום
הילד יקרוס חסר דם, יצרח
והמבוגר יתן מדמו המועט לנצרך
ד´ שבט ה´תשע"ג (מתוך קטע)

אולי השמש - איש שלג
אוּלַי הַשֶּׁמֶשׁ
תִשְׂרוֹף אֶת הַקּוֹצִים וְתַשְׁחִיר אֶת הַשָׂדוֹת
וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ
וְזִיפִים יְרֻקִּים עַל לִחְיֵי הַאֲדָמָה הַבְּתוּלוֹת.
כ"ד טבת ה´תשע"ג (מתוך שירה)

רחוק, גבוה - איש שלג מומלץ העורכים
בתוך השלווה, ביקשה אחלמה להצטרף לשירה. פיה נפתח כמו מעצמו, מתמלא אוויר לילה מתוק. מתוך גרונה בקע צליל דק, כמו ציוץ של ציפור.
י"ג כסליו ה´תשע"ג (מתוך פרוזה)

פתחי ניקוז - איש שלג מומלץ העורכים
הַאֲדָמָה מִתְרַחֶקֶת וְזוֹנַחַת אוֹתִי,
חֶבֶל אַסְפָלְט דַּק,
לְרֶגַע בּוֹדֵד אֲנִי
כִּמְעַט וְצוֹנֵחַ
י´ כסליו ה´תשע"ג (מתוך שירה)

השלמה - _דינה_
תראי כי תוכלי
שבר כלי שכמותך [שכמותי]
להכיל מחדש נוזלי אהבה
י"ג תמוז ה´תשע"ב (מתוך שירה)

מקימי - _דינה_
לאחר שוך הסערה העזתי להרים ראשי
אט אט כפרח נפתח אל מול האור
י"ז חשון ה´תשע"ב (מתוך שירה)

ילד גדול - גדול וקטן
גוונים של אדום,
כתום ששוקע,
מחר
הוא כבר ילד גדול.
י"ז שבט ה´תשע"א (מתוך שירה)

מתיקות - ריח ורדים שדהה
ואת מחפשת אותה בעיניי ומוצאת רק חום ריק. כבר לא עפים שם פרפרים, בתוך האינסוף האדמתי הזה, רק עיגול חום פשוט שפעם היה החלון לנשמה שלי והיום, כמוה, הוא נעול.

י"ד שבט ה´תשע"א (מתוך קטע)

הרוחף מעל גגי - רטט
הֲרֵי בּוּעוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיק בְּיָדַיִם,
מִבּוּעוֹת אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל
וְכַאֲשֶׁר בּוּעָה פּוֹגֶשֶׁת בָּעוֹלָם הַזֶּה -
הָעוֹלָם מְנַצֵּחַ.
א´ אב ה´תש"ע (מתוך שירה)

מרוץ אחר - ליל כוכבים
בְּיַלְדוּתֵּנוּ רַצְנוּ

בְּפַרְדֵּסִים יְחֵפִים

רָדַפְנוּ אַחֲרֵי

פַּרְפַּרִים.

ג´ תמוז ה´תש"ע (מתוך שירה)

התבשלות - סהר האיתן
כולם אמרו שאני בוסר,
אז הרוח צירפה אותי אליה.
בכיתי, שאין לי כבר עלים,
ואני נושרת אל עצמי,
מפוררת ונודדת
עד הבשלה.
כ"ג ניסן ה´תש"ע (מתוך שירה)

ים השכחה - ישורון בר טוב
רסס גלים וקצף לבן, עומקו של הים - קוראים לו
טעם עשן, צהלת שיכורים וריח הסם מרקדים מול עיניו
ט"ו אדר ה´תש"ע (מתוך שירה)

לעמוד הבא-->
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד