נִיחוֹחוֹת רַכִּים כִּקְטֹרֶת נִרְקְמוּ
בַּנְּפָשׁוֹת הַבּוֹעֲרוֹת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם

ישנו הר בין ההרים
צנוע נחבא אל הכלים

הוא כחתן ביום חתונתו
ממתין בכיליון עיניים לאהובתו

אִישׁ אֶחָד אֶצְלִי מְנַגֵּן בִּפְסַנְתֵר
וּמָה שֶׁאֵינוֹ מְנַגֵּן נוֹכַח בַּאֲוִיר, מְמַמַּשׁ עַצְמוֹ
כְּמוֹ אֱלֹהִים בְּהַר סִינָי.

בְּנִקְרַת הַצּוּר אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר

רוּחַ עָבְרָה בּוֹ