חַלּוֹנִי שָׁקוּף

עָשׁ לַיְלָה פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו

פנס רחוב שהיה
צבע שיערך

גלי ים פורצים
דמות גשם פראי אץ
אל טוהר רקיע

עֵץ לוֹבֵשׁ שִׂמְלַת כְּלוּלוֹת

***

שְׁכָבוֹת מִתְקַלְּפוֹת
בָּצָל בִּפְנִים...

שְׁבָרִים מִתְכַּנְּסִים

חָיִים אוֹ מָוֶות

בְזוֹ אָחַר זוֹ

כָּתֹם מַפְצִיעַ
שׁוֹזֵר אַרְגָּמָן-סָגֹל
מִשְּׁחֹר הַלַּיִל

שׁוֹמֵר נְגִיעָה
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ
הֲרֵי שָׁם גּוֹלָן

להב מעוקל נשלף

קופצים בגשם

בדרך לבאר

במעלה מדרגות

מועדון שירה –
זקופת גב

פחית זיתים

במחסן סמוך

מול פנקס אוסף שבבים

"אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ" (מתוך הפטרת תשעה באב, ירמיהו ט´ ג´)

נָחוֹת בְּצֵל שְׂדֵרַת בְּרוֹשִׁים
***
עֲצֵי בְּרוֹשׁ תְּמִירִים
נִכְפָּפִים...

נשות־מרפסת

בקולוסיאום