אין הדבר תלוי בכך
שעלעלי פזורה יצמח.
שיש מקום, ונופץ חלום.

אנחנו בוחרים

מחייכת עוד חיוך גדול -
בין שמים וארץ מתחילה ליפול.

תהיה לי בועה שקופה,
יפה.

הגיעו מים עד נפש, מתי תגיע נפשי למים?
יגעתי מהבלים וכזבים, חפץ אני באמיתותי
אינני מוצא מנוח, מקום להציב בו את רגלי

"אז משתלם להתגייס", אני ממלמל בזווית הפה לחייל שלפני, כשאנחנו עוברים בנקודת הביקורת בבדיקת תעודת ה"חוגר" בלבד, וזוכה לחיוך ופרצוף של "כן, בטח".

שָׁעָה יָפָה לְמַחְשָׁבוֹת מְאִירוֹת עַל חַיֵּינוּ
רוֹוִים תֵּה מַרְוָה וּדְבַשׁ בְּרֹךְ מַבָּטֵינוּ

שֶׁחִכִּיתִי לִפְרֹשׁ לִשְׂפַת הַמָּצוּק
תָּלוּי בֵּין הִינוּמַת סָגֹל מִמַּעַל

הגיגים