זֶה רַק עַכְשָׁו רוּחֲךָ קְצָרָה
אַתָּה לֹא שׁוֹמֵעַ, אַל תִּירָא.

שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה,

עֵץ לֹא צָמַח, עָנָן לֹא פָּרַח,

רַק מַלְאַךְ בֶּן אֶלֶף שָׁנָה הֶעֱלָה חֲצִי חִיּוּךְ עַל פָּנָיו

וְהִמְשִׁיךְ לִרְקֹם חֲלוֹם.

חַשׇׁבְתִּי, הֶעָשָׁן שֶׁהִתְרַגָּלְנוּ אֵלׇיו,
כְּהֶלֶךְ בַּדֶּלֶת.
הוּא יאֺמַר, אוּלַי אֵפְשָׁר סוֺף-סוֺף,
שָׁפָה אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ רַק סַנְדָּלִים.

גִּבּוֹר
אַל תִּכְבֹּשׁ נִשְׁמתְךָ,
אַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ בְּאוֹתִיּוֹת

"כי לחיות בלי תקווה זה לא באמת לחיות, זה אני יכול להגיד בלי היסוס, צריך תקווה בחיים האלה."

מצד שני, אפשר להסביר שיש למילים משמעות מטפורית שהיא כן לפי הכוונה שלו, ואז יחולו הקידושין, כמעט כל הראשים מסתובבים עם הציפור,

הבל הבלים כך אמר קהלת
הוא בודאי הבין טבעו של עולם
וגם את טבע האדם השנוי במחלוקת
כחלק לא קטן מדרך העולם

"אתה מבין, לפני כמה שבועות נכנס אלי למשרד אדם. ואמר (שים לב! לא הקליד, אמר(!)): אני רוצה לסיים לדבר! פשוט כך. אז היום תוך הדגמת המכשיר החדש עומד קרל סילנס לסיים את כל המילים שלו"

מילים הן כח.
מי שאומר כי אין לו מילים
אומר כי אין בו כח.
מי שאומר כי אין לו כח
איך הוא אומר?

אמצא לי נחמה קטנה,
אולי אחזור לעשן המיתמר קמעה.

לא אִיש ולא בְּעִילָה לא אָדוֹן ולא בְּחִירָה
לא דִיבּוּק ולא גָדֵר לא דִּיבּוּר ולא הֶעְדֵּר

אִלֶּמֶת
שְׁתִיקָה
שֶׁשָּׁוָה יוֹתֵר מִכֹּל הַצְּרָחוֹת.
לְדַמֵּם כְּשֵהַצִיפוֹרנַיִם שׂוֹרְטוֹת אֶת הַבָּשָׂר.
כְּשֵהַשְפַתַיִים נִנְשַכוֹת לְאַט וּבְהַתְאָמָה יְצוּקוֹת דָּם .

וַאֲנִי שׁוֹאֵל:
וּמָה מָעָלָת הַמְּדָבֵּר מִן הַחַי?

אֶל מוּל טוֹרְפֵי נְפָשׁוֹת, רוֹצְחִים בְּשׁוֹגֵג

שֶׁכְּמוֹתְכֶם.

לבושים שבתית,
מעוטפים בטלית,
פוסעים בעדנה
לתפילת שחרית.

חדלו לדבר, רגשות מצומצמים.

כמה מנגינות יפות ריחפו בעולם והפנים שלך היו רכות ויכולתי לשקוע ואז לעלות ולעלות ולגעת בעננים ולעלות עוד ולחתוך את כל הקרום הדק ואת כל מה שאסור וזר

חָלָל שֶׁכֻּלּוֹ תְּהוֹם
וּשְׁתֵּי שְׁמָשׁוֹת
בְּמַאֲבָק נִצְחִי
לְנַצַּח אֶת חֻקֵּי הַמְּשִׁיכָה.

רֹב הַזְּמַן שָׁתַקְנוּ

כִּי לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּמִלִּים

וּמַדּוּעַ לְהָפֵר אֶת הַדְּמָמָה,

רק בדיבור חשקה נפשי.

עוד מעט ויבוא הדמיון

ויצייר על מכחול את התכלת

והן כותבות הכל, אבל אף אחד לא רואה.
כותבות בדיו אילם, שרק אדם חכם ישית לבו ויגלה...

בבוקר אחר ראיתי עננים מכסים סודות. שוב פסענו יחד. עדיין אוויר קר נושב. ולפתע כבר איננו יודעים למה קר, בגלל החומה? בגלל חורה? שמא בגלל עבים של חורף?

לִפְנֵי שֶׁהַנָּהָר יַעֲלֶה עַל גְּדוֹתָיו,
צָרִיךְ לִפְתוֹחַ לוֹ פֶּתַח נִקּוּז