מתנשל
מן הנחש

אל תבכו,

אנסני נחש

הטיל בי זוהמתו,

"אני לבד!” צעק אדם, "לבד! לבד! לבד!” חזר ההד. "מי שם? מי זה? גם אתה לבד? בוא, תהיה איתי ביחד!” הזמין אדם את ידידו החדש. "יחד, יחד יחד" דעך ההד.

אֲנִי מְהַלֵּךְ עִם הָרוּחַ בַּגָּן לעת ערב
שׁוֹמֵעַ הֱמְיַת נְשָׁמוֹת

יָרַדְתִּי עַל בִּרְכַּי
וְנָשַׁקְתִּי לַחוֹל הַמְּקֻדָּשׁ.
נִסִּיתִי בְּכָל מְאֹדִי לְהִתְחַבֵּר
לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ. לְפֶתַע
בָּא קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל וְרוּחַ אַדִּיר
עָקַר אוֹתִי מֵהֱיוֹתִי.

בֵּין מִסְּתְרֵי הָאֵין קֵץ,
נִרְגָּעִים גַּלֵּי הַיָּם, אוֹ סוֹעֲרִים.
בִּנְגִינָה מְלַטֶּפֶת חוֹזְרִים אֶל הַיָּם,
גַּם מִתְנַשְּׁפִים אַחַר נָחִים,
גַּם סוֹאַנִים.

גן נטע אלהים
חמד אלהים לשבתו
נפח רוח חיים
חמד לשבטו

או גוועאלד

מה היא ענתה??

ויאמר א-לוהים יהי אסור
ויברא
אדם אומר
אסורה ואראה –

what if heaven is not enough?

מַרְגִּישׁ אֵיךְ שֶׁבִּפְנִים הַנְּשָׁמָה פּוֹרַחַת;

"הוֹדְךָ ה´ עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם"!

אֱמוּנָתִי אֵינָהּ שְׁלֵמָה
בְּרִצְפַּת הַדָּם וְרִיקוּעֵי הַזָּהָב
אֱמוּנָתִי צָרָה מִדַּי
בַּקִּירוֹת הַגְּבוֹהִים וְהַנֶּהְדָּרִים

נשל נחש בי נדרש
ממעוף הציפור
רואה גופי נטול חיים
מביטה ממעל
ונמשכת אל האור
המקודש, המלטף

אני עומדת מול גן-עדן,

הם לוחשים לי

מלמטה