אֲנִי חָנָה שָׁרָה רִבְקָה רָחֵל
חוֹלֶמֶת בְּלֵילוֹת שֵׁנִי פַּסִים עַל מַקֵּל
וּמִתְעוֹרֶרֶת שטופת זֵעָה

תבין אותי

אליך אשיר וגם ארנן, כל רגע כליותי בוחן

את שנפשי מבקשת לעולם לא אדע

בַּקֵּש
רַךְ
כְּחֶלֶב בִּשְׁעַת לַיְלָה
הַנּוֹטֵף אֶת הַנֵּר.

את ממשיכה להשתולל
לא עוצרת, מתאכזרת...

אֲנִי מְבַקֵּשׁ לֶאֱהֹב בַּעֲדִינוּת
פֶּרַח אֶחָד עִם נִיחוֹחַ אֶחָד
חָבֵר אֶחָד שֶׁדַּי לוֹ בְּמִלָּה

נוֹסֵק מַעְלָה אַךְ נוֹפֵל מַטָּה,
סוֹפֵג מַכָּה – שׁוּב נְסִיגָה.
עוֹצֵר לַחְשֹׁב – אֵיפֹה הַטּוֹב?
אֵינֶנּוּ קָרוֹב – מִפָּחַד הַחוֹב.

לא תרצח!
הסיסמא המחוקקת
שחור על גבי לובן אנדרטאי-משהו
מרמז על עקבות חטא.