פעם ראשונה שפגשתי אותו הוא היה ילד, קטן ורזה, עם שיער מתולתל ומבט רחוק בעיניים, מבט ששידר משהו נטוש, אפילו קצת שבור.

אֶת פְּנֵיהֶן אֲנִי רוֹאָה בַּחֲלוֹמוֹת,
הַיְּלָדוֹת עִמָּן שִׂחַקְתִּי בַּיַלְדוּת,

כמלחים בעת סערה
נפטרתי מהשכל

יֶלֶד קָטַן-מַבָּטְךָ הַתָּם מַכְאִיב,
כִּתְשׁוּבָה שֶׁל עֵינֶיךָ הַמְּבַקְּשׁוֹת.
אֶת צֵל נִשְׁמָתְךָ אֵינִי יָכֹל לִרְאוֹת,
אַתָּה יוֹתֵר מֵהַיֶּלֶד שֶׁבְּתוֹכִי
הַמְּבַקֵּשׁ לִחְיוֹת.

אֲנִי עֲדַיִן דּוֹרֵךְ רַק עַל הַלְּבֵנִים הָאֲדוּמוֹת
וַעֲדַיִן חוֹלֵם אֶת אוֹתָם חֲלוֹמוֹת

אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה הִיא בַּגְרוּת
עַד שֶׁלֹּא הִשְׁתַּכָּרְתָּ מִצְּחוֹק יְלָדִים חֲמַקְמַק

לֹא לְהָבִין אוֹתְּךָ כְּפִי שֶׁאַתָּה
לֹא קוֹרֵא מְחוֹגִים. יֵלֶד נוֹלָד מִלֹּא;

"התשובה היא 8 לא כן?"

שאלה המשגיחה החצופה בחֵן.

מקרה חד פעמי - אמרתי לעצמי,

להראות ידיעותיה יש לה דחף פתאומי.

בין בוגר לשאינו בוגר-
אינו מבדיל אלא כחוט השערה.

אַתָּה מַכְנִיס אוֹתִי לְהֵרָיוֹן
עִם הַמִּלִּים שֶׁלְּךָ

כְּשֶׁחָשַׁבְנוּ שֵבָּגַרְנוּ,

עָזַבְנוּ פִּרְחֵי יָלְדוּתֵינוּ

מְלֵאִים מִלְּהָכִיל

אי זו האחת

המפליגה למחוז חפצנו,

לא נדע

זְמָן רַב מִדָי

אוֹרֶךְ לִיבּוּן הַרְגָשׁוֹת הָזֶה

שוכב לו אדם ברגעי חייו האחרונים

עונות חייו מול עיניו עוברים

אנחנו זה מה שאנחנו עכשיו. לא מה שהיינו ולא מה שנהיה .