וְאַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁיִּגָּמֵר הַכֹּל
יִהְיוּ שֶׁיִּקְרְאוּ לְזֶה שִׁגְרָה
אַךְ אֲנִי וְאַתָּה יוֹדְעִים
שֶׁזּוֹהִי, זוֹהִי לֹא שִׁגְרָה

וְלֹא נִכְפָּתְנוּ

אֵל כְּרִיתוּיוֹת וְאֱלֹהִים.

אֵלְכָה, אֵשְׁבָה בָּדָד
אֶסְפֹּד בֵּית בְּחִירָתִי

"את יודעת, יום אחד אני אשלם לך את החוב שלך."
"בטח תשלם," אמרה. לחייה היו סמוקים מההתרגשות של רכבת ההרים שהרגע ירדנו ממנה. "בריבית תשלם."