עַל אֵיזוֹ קֶרֶן יְשׁוּעָה
אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים פֹּה.

שימצא אותי
ידיים-בוץ, שיער-רגבים

ילדים יפים בצל לילה

כוכבים נופלים מתיקרה

חולמים על אוויר של הלאה

ומחביאים החלום במגירה

וְנִשְׁמְעָה שְׁרִיקָה חֲרִישִׁית
הֵדָהּ גָּבַר--

מָחָר הֵם יָחֵלוּ, מָחָר הֵם בָּאִים.

יָמַי מִמָּחָר, הֵם שַרְשֶרֶת קְרָעִים.

וְכֹל אָדָם צָרִיךְ לֵב לְהַנִּיחַ עָלָיו יָדַיִם שֶׁל אֱמוּנָה וְשֶׁל בְּרָכָה וְכֹל אָדָם צָרִיךְ זוּלַת

הָרֵי אַתָּה נוֹחַ לִשְׁכּוֹחַ

נוֹחַ לִשְׁכוֹל.

אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת לְהַגִּיד לֹא.
אֲבָל כַּמָּה אֹמֶץ צָרִיךְ
בִּשְׁבִיל מִילָה אַחַת--

[אַף פַּעַם לֹא הִקְדִּישׁוּ לָךְ שִׁיר? בּוֹאִי, אֲנִי אַקְדִּישׁ לָךְ.
לְאֲחִינֹעַם קֶנֶר].

מָחָר אַתְּ נִשֵּׂאת
פְּרוּטוֹת מֵיתָר יִקְרְבוּ לְעֵת נֶשֶף צְלִילִים
יְלַוּוּ אֶת פְּסִיעוֹתַיִךְ
רִקּוּדֵי וְכִרְכּוּרֵי כֵּיצַד מְרַקְּדִין
לְפָנַיִךְ כַּלָה

הרחובות הולכים ומחריפים,
וצלילי פעמיי טובעים
בשלוליות ארעיות.

וְכַמָּה כֹּחַ זֶה, (כִּמְעַט כְּמוֹ לָאוּף)

שֶׁהֶחֱזַקְתָּ

חָזָק.



שֶׁנָּשַׁמְתָּ.

מִלִּים כְּמוֹ נְמָלִים

הייתי רוצה להיעקץ על ידי פרפר צבעוני
אם ממילא הכל מעוות

שִּׁיר הוּא עִנְיָן שֶׁבִּצְנִיעוּת גְּמוּרָה

הַשְּׁמוּרָה לְכוֹתֵב בִּלְבַד

שוּב פּוֹרֶשֶׂת שִׂמְלָתִי

הַמִשְתַדֶלֶת לִהְיוֹת צְחוֹרָה

כְּטֶנֶא לְפָנֵיךָ,

בִּכּוּרֵי תְּפִילוֹת אִלְמוֹת.

אִם נִשְׁמָתְךָ חַסְרַת פְּנִיוֹת
לוֹחֶשֶׁת לִי זֶלְדָה -
תַּגִיעַ אֶל לֵב הַדְּבָרִים.

גָּדוֹל כְּיַם הַשִּׁכְחָה
הָאֵבֶל בַּסָּלוֹן הַבּוֹכֶה

שלא יגלוש שערי
שלא אטבול ביופי
שלא ארגיש במקום לדעת

וְלֹא כִּרְצוֹנִי עשני,
שֶׁעִתִּים רוֹצָה לַחֲנֹק הַדְּמָעוֹת
בְּמִכְלָאוֹת הָעֵינַיִים,

אני מרגיש שיש פה איזה כח שאני פשוט מפספס אותו...

"אַל רֶדֶת עוֹד אֶל מָוֵות, אָנַא, אַל, מָוֶות בִּכְלָל. אַלְמָוֶות בְּחַזוֹן, אַל בְּחִיפָּזוֹן תֶּרֵד דּוּמָה" (נתן זך, אורפיאוס)

מפגש. ארבעים יום לפני שהייתי

הקונגרס ההודי

תמונת נוף מבולעני ים המלח

פורטרט רך של ילדה בגן המשחקים.

כתום שולט!

פורטרט של ילדה מתוקה

לפי ציור של ז´ורז´ סרה, אמן הפוינטיליזם.

ניצוצות של קדושה

הרהור בשאלת: סיפורי פו הדב כתורת חיים, האמנם?

כבר נעשה מיותר לדבר על החיים. רובם הגדול מאחורי, וכבר אינני יכול לסובב את הכתף ולראות אותם. רק מותי נשאר, פשוט כמו צל, כמו עור של חיה לקישוט, על הרצפה לפני. עוד מעט יבוא ואתכסה בו.

בארץ יפה, בין יישובים וכפרים, עומדת לה עיר מוקפת הרים.

ומי גר בעיר?

בדרך לצפון כל החמניות פרחו והיו שדות צהובים שזהרו אלינו
בדרך חזרה הן התאבלו בראש מורכן סבלו

תגיד, איתמר, אתה רוצה למכור את הגיליון הבא
של "בין הטיפות"?

חושך
התמוסס
באור

עיבוד שלי לפיוט העתיק של שבת בבוקר עם להקת "כיכר החתונות"

אזהרה: שלוש בנות שרות יחד. כל אחד ינהג עפ"י מנהג רבו. תבוא הברכה על הצדיקים.
מילים: מלכנו דויד.
לחן, עיבוד, נגינת גיטרה ושירה של אחד מהקולות: אנוכי.
תהנו.

כַּמָּה אֱלֹהַי טוֹבוֹת גְּמַלְתָּנִי

הלחנה לשירה של מחול "עוד תראי"

"פס של זהב יצבע את שמייך..."

נכתב בדמעות בעיצומם של לילות החורבן והגירוש

יום השואה תשס"ו