המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
דבר תורה לפורים - הומור בלבד! / maord1984
בביכורים מאז י"ג אדר ב´ ה´תשס"ה

פרומו: דרשת הרב-צר הרחב לפורים בעת חגיגה
פירוש מצורף בסוגריים מסולסלות כעין אלו {* הפירוש *}
הגמ´ ע"פ הגהות הב"ח (בעל חכמה) והגהות הת"ח (תלמיד חכם)

הדרשה:

צפרא טבא רמשא טבא, טובל ושרץ בידו, יהי כן כנגדו, וכן יהא עימנו וכן יהי רצון. {*אוסף ביטויים שאינם קשורים זה לזה פרט למילים המקשרות ביניהם*}
אמר הרב: לא שנו חכמים ולא הוסיפו נביאים מהכתוב אלא את מה שאינו כתוב{*אלא מה עוד יכולים להוסיף*}, ע"מ שיובן כתבו של דבר לפשוטו{*ברור*}, אולם בימי הפורים שותהו אינו משתכר.{*שגם השפעת היין בימי הפורים בטלה ע"י הקדושה ולכן יש מצווה לשתות בפורים - מתוך דברי הקבלה אם אינני טועה*}
ומקשה המקשן ודורש הדרשן פלפולים.{*שאלות על כך*}
ועונה הגמ´ במסכת שקרים (שקרים עלינו נופלים ואנחנו אותם בולעים ומתפתים - פרק המלבן - דף ט"ז עמודה ד´ - מדובר בגמ´ ירו´{*בגמ' ירו' יש 4 עמודות לכל דף*}):
"ולא הקשו חכמים אלא על הקרוב וע
ל הרחוק לא הקשו, דרחוק הוא."
אולם גרסת הבבלי אומרת כך (שקרים עלינו - פרק המלבן - דף כ"ח ע"ב):{*מרחיבה יותר מגרסת הירו'*}
"בעו מניה מרב: קשיא לן מקרא ´שלום שלום רחוק ולקרוב´ - אמי תרתי?{*קשה לנו המקרא שלום שלום לרחוק ולקרוב - מדוע פעמיים?*} אמר להו: צאו וראו מה היא דרכה של תורה, אשר מקדימה שלום הרחוק לקרוב ופותחת בשלום שניהם. שנאמר: 'שלום שלום לרחוק ולקרוב'.
רב ורב הונא הוו כרכי ריפתא בצפרא דיום פוריא בהדי הדדי{*היו אוכלים לחם בבוקר יום פורים ביחד*}. אמר רב הונא: וכי אית לן חמרא{*וכי יש לנו יין*}? אמר ליה: לא תקשי לך דלית לן חמרא, דהא לא מקיים איניש סעודת פורים בצפרא{*לא יהיה קשה לך שאין לנו יין משום שאין מקיימים סעודת פורים בבוקר(אלא רק לאחר חצות היום למי שמבין בהלכות)*} . אמר ליה: וכי דקא נעביד לא יצא ידי חובה?{*וכי מי שעשה כן לא יצא ידי חובה?*} והא אמר רבי (משנה מסכת נ(ר)גילה - פרק ג´ - יום הפורים - משנה ד´) ´מצוות סעודת פורים ביום פורים´. אמר ליה: לא תקשי לך, דעיקר תקנתא לצפרא - מתנות לאביונים.{*לפני חצות היום עיקר התקנה היא מתנות לאביונים*} שנאמר ´ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים' - משלוח מנות דאפשר למישדר בצפרא שדיר ופטיר נפשיה.{*משלוח מנות אפשר לשלוח בבוקר (ולא רק לאחר חצות היום) - שולח ופוטר נפשו(=יוצא ידי חובה)*} מתנות לאביונים תלו במקרא מגילה שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה - ואפשר למישדר בצפרא.{*משלוח מנות אפשר לשלוח בבוקר ויוצא ידי חובה (מבוסס על דברי הגמ' במסכת מגילה שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה ולכן אין קוראים בשבת)*} והיכי עביד ´משתה ושמחה´? אלא עביד אחר חצות ולא עבדינן בצפרא.
גמירו ליה.{*סיימו לאכול*} אמר רב: יימר מר מילתא.{*יאמר אדוני דבר תורה*} אמר: ´שלום שלום לרחוק ולקרוב´ דרשה התורה בשלום שניהם וסיימה בקרוב שדרישתו קלה. וכן בימי אחשורוש נהג משתה לשרי מאה עשרים ושבע מדינות וסיים בשושן מדינתו שנאמר: ´עשה משתה לכל שריו ועבדיו, וכתיב בתריה: ´ובמלואת הימים האלה´. אמר ליה: וכי ידע אחשורוש דא מילתא? (=סוד זה) אמר ליה: אין. הוו ליה יהודאי דהוו יתבי בדין" {*ע"פ המדרש - החכמים שהיו שם היו יהודים ומה שנא' "והקרוב אליו..שבעת הסריסים" אמרו היהודים כך אם נאמר לו להרגה - מחר יתפכח מיינו וידרוש דמה מאיתנו, אם נאמר שלא יעשה דבר - בזיון מלכות. ואמרו לאחשורוש: מאז החורבן נטלה מאיתנו עצה ואין אנו יכולים לדון דיני נפשות והלך אחשורוש והביא מעמון ומואב וזה שנא' והקרוב אליו*}

זוהי גרסת הבבלי לגבי הדרשה שדרשנו על הפסוק "שלום שלום לרחוק ולקרוב".
ומקשה התוס´: ומדוע לא דרשה הגמ´ על בני שושן שהיו רחוקים מא"י? שהרי בני א"י הרי הם הקרובים{*לשכינה - שהרי ע"פ ספר עזרא ונחמיה היו באמצע בניין המקדש בימים הללו רק נעצרו באמצע בגלל כתב השטנה*} ובני שושן הרי הם הרחוקים?
ומשיב התוס´ שנמצא בדברי הר"י והרשב"א ור"ת, שאין לדרוש כן. שהרי היה מרדכי מבין הקרובים ופרש לרחוקים ע"מ לסייע לקרובים ככתוב במדרש
(משלחות ששלחו היהודים והגויים למלך בגלל כתב השטנה בימי עזרא ונחמיה שראשי המשלחות היו המן ומרדכי), ולא נדרשה א"י בכל המגילה.
וחותמת המסכת בבבלי בדבר הבא (שקרים עלינו - פרק המתחמן - דף ק ע"ב):
"תנו רבנן: לשקר אין רגלים. וכי אמת הוו ליה רגליים? אלא לא תקשי לך דהא גופא דשקר לית ליה, אלא אם אית ביה מידי (=מאומה, משהו) אמת.{*שגוף השקר אין לו רגליים אלא אם כן יש בו משהו מן האמת - דהיינו אינו יכול להתקיים - וזוהי כוונת הדבר אין רגליים*}
תנו רבנן: שקרנים, תחמנים, מלבנים (רש"י: המשקרים שקר לבן לאכוסי נפשיה), מחליקים (רש"י: מן הצד כלאחר שקר מעבירים אותה), ומזמרים(רש"י: המגמגמים בדיבורם ומעלימים מן האמת)
כולהו אית להו חלק בין ישראל אם ישובו. שנא´: ´אם תשוב ישראל´. ומאי שיבה? הדא הוא דתנן {*זה הוא ששנינו*} (משנה מסכת שתיה חמה - פרק ג´ - כיצד התה - משנה ג´) ´שיבה נענע ולוויז´ה ופלאיו מעמידין את התה על טעמו´.
ומכחשי? הרי הן בין התחמנים והמלבנים והמחליקים והמזמרים. ואי אית בהו כולי האי, מאי קא עביד ותיהוי ליה שיבה? יכחיש הכחשתו."
הדרן עלך המתחמן וסליקא לך מסכת שקרים עלינו.
וכל המשקר אין לו ידיים ולא רגליים ובסוף גם יקצצו לחמור את האוזניים ולגמל יישברו השיניים ויתיישרו הדבשות ואין מה לעשות. {*אוסף משפטים ללא קשר כמו בהתחלה*}
ר´ חנניא בן עקשיא אומר..............(סוף הדרוש)



פורים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לmaord1984
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ד אדר ב´ ה´תשס"ה  
יוצר יקר וחביב / אורח/ת בביכורים
כ"ד אדר ב´ ה´תשס"ה  
יוצר יקר וחביב / אורח/ת בביכורים
רק לקרוא את זה לקח לי 5 דקות!
להבין 10 דקות!
אתה מדבר במושגים גבוהים מדי, ובלשון ארמית כבדה מדי!
לך תעשה איזה מסכת חדשה בגמרא!
לא כולם מכירים ארמית ולא כולם יודעים את כל המדרשים!
אני מבין בגמרא, לא הרבה, אבל הפירוש עזר קצת, ויודע גם קצת מדרשים, ועדיין לקח לי קצת זמן להבין. פעם הבאה תכתוב למביני
כ"ד אדר ב´ ה´תשס"ה  
המשך - יוצר יקר וחביב / אורח/ת בביכורים
ארמית בלבד! אבל סה"כ מצחיק!
י"ז אב ה´תשס"ה  
אהיה יותר טוב עם היו פחות הערות
(לענ"ד)
את רוב הדברים אפשר להבין לבד
(אל תסקלו אותי, אז מה עם אני ביניי"ש מתנשא?)
י"ד טבת ה´תשס"ו  
נהד / אורח/ת בביכורים
פשוט נפלא...נהנתי מאוד...עושה שלום
י"ד טבת ה´תשס"ו  
לא ל אחד צריך להבין.. / אורח/ת בביכורים
אם לא הבין את הקריאה לשלום אז ..שיתקבו קצת
ט"ו טבת ה´תשס"ו  
ע-נ-ק!!!
פשוט מצחיק!!!
כל כך האבתי!!!!
והערה:
אני בחורה והבנתי...
והאמת שההערות דוקא היו סבבה והיה אפשר להוסיף כמה.
ט"ו טבת ה´תשס"ו  
הרגע נכנסתי לאתר לרגע, וראיתי שמישהו הציץ בכרם הישן שלי!!!

תודה!

(רחל אל תדאגי אני לא מרמה, ודי לחכימא)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד