מִי זוֹ הַמִּתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֶיהָ,

בַּדֶּרֶךְ מִמֵּתִים, לְחַיֶּיהָ,

סָפְגָה מַהֲלֻמָּה עַל לְחַיֶיהָּ,

נִתְפְּסָה בְּמַעֲרֻמֶּיהָ,

כָּעֵת בְּמַלְבּוּשֶׁיהָ,

לַאֲלֻמָּה תֶּאֱסֹף שִׁבֳּלֶיהָ,

לְקַבֵּל דְּבַר אֱלֹהֶיהָ,

לִהְיוֹת לַאֲלֻמַּת אוֹר, לְכָל צוֹפֶיהָ.

מָה לָהּ, מָה בְּיָדֶיהָּ,

בְּרִית זְבָחֶיהָ וּפְסָחִיהָ.

הַמָּנוּי, הַקָּרוּי,

בִּצְלִיָּה ,יַרְבֶּה הַתְּפִלָּה,

לְהַלֵּל-יָהּ, לְהַרְאוֹת הָאוֹרָה.

וְזוֹ הָרְאִיָּה, כִּי לֹא עֶרְיָה,

כִּי לְרֵעַיָה תִּהְיֶה, בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ,

הוּא וְלֹא שָׂרָף,

יְזַהֶה אֶת סְגֻלָּתָהּ, אֶת הַשָּׂרָף,

שֶׁיֵּצֵא וְיַטְעִים, יְגַדֵּל וְיַאֲמִיר,

לְכָל מְסוֹבְבֶיהָ, יִתֵּן יַעְשִׁיר וְיַעְתִּיר.