הלא זאת ידועה,

בחדרי ודופני לב אחוזה,

כי דרכה ואורחה ארוכה,

מיני ימים עמוקה,

לא כל מוחא משיגה, 

עיתה זמנה רצה מדלגה וקופצה,

ירחה שנתה ושעתה שועתה וקצובה,

צידתה מועטה דלה ושדופה,

בורה אינה מתמלאה מחוליתה,

קורטובה וכרכומה בטלה בתבשילה,

כוחה וחילה הניחה לשארה ודודתה,

נטשה ליוצרה וחמדה ליצרה,

המפתה נפשה ורוחה ונשמתה האצולה,

קלקלה שורתה הרסה ערוגתה,

ובשילהתה ואחריתה גדישה וקמתה,

בוערה ושרופה בדלת אבות נזיקה,

ובחצר קברה שנתה מרובה וגדושה.