קָרָוָאן
בַּקָּרָוָאן שֶׁבּוֹ אֲנִי מִתְאָרֵחַ הַשַּׁבָּת
מְפֻזָּרוֹת בְּרָכוֹת וַעֲטִיפוֹת מַתָּנָה
מֶחֱווֹת אַהֲבָה קְטַנּוֹת בְּפִתְקִיּוֹת דְּבִיקוֹת.
מַגְנֵט וּבוֹ זוּג מְחַיֵּךְ עַל הַמְּקָרֵר הֶחָדָשׁ שֶׁבַּמִּטְבָּח
מַחֲזִיק הַזְמָנָה שֶׁמַּזְכִּירָה
עַל חֲתֻנָּתָם שֶׁתִּתְקַיֵּם בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ
אֲנִי וְאַתְּ
נִפְרַדְנוּ.

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מְטַשְׁטֵשׁ עֲקֵבוֹת
סִיגַרְיָה, וַאֲנִי יוֹצֵא אֶל הַטְּרֶמְפִּיָּאדָה.
שׁוּב חֹרֶף, וְהַמֶּרְחָק שֶׁמַּכְרִיחַ אֶל שׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ
לְחַפֵּשׂ מְצִיאוֹת בְּתַחֲנַת הַדְּבָרִים הָאֲבוּדִים.
תְּאוּרַת הַדֶּרֶךְ לֹא עוֹבֶדֶת, וְהֶמְשֵׁכָהּ מִתְגַּלֶּה
בְּרִגְעֵי אוֹרוֹת אֲחוֹרִיִּים שֶׁל רְכָבִים חוֹלְפִים.

קָרָוָאן לְיָחִיד (מְגוּרוֹן)
אֶל הַקָּרָוָאן שֶׁבּוֹ אֲנִי גָּר עַכְשָׁו
לֹא נִכְנָס דָּבָר שֶׁנָּתַתְּ לִי
יֵשׁ שָׁטִיחַ רַךְ עַל הָרִצְפָּה
וְהַקִּירוֹת הַסְּדוּקִים כֻּסּוּ בִּסְפָרִים
אֲנִי מַקְפִּיד עַל הַסֵּדֶר, מְבַשֵּׁל וְשׁוֹטֵף כֵּלִים.
אַךְ כְּשֶׁגֶּשֶׁם מַתְחִיל לָרֶדֶת עַל הַגַּג
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתָךְ מִתְקָרֶבֶת, מְבַקֶּרֶת בַּחֲפָצַי.

אֲנִי פּוֹתֵחַ דֶּלֶת וְנִמְלָט אֶל הַגֶּשֶׁם
פּוֹרֵשׂ כַּפַּי וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיֵּרֵד עָלַי
כְּמַבּוּל, יִמְחֶה כָּל זֵכֶר.
הַשָּׁמַיִם מִתְבַּהֲרִים בִּמְהִירוּת מַרְגִּיזָה
מַשְׁאִירִים אוֹתִי חָשׂוּף מוּל זְרִיחַת הַיָּרֵחַ
רָטֹב רַק מִדְּמָעוֹת
וְאֵין לִי אֶלָּא לְהוֹדוֹת גַּם הַפַּעַם
אֵין לִי עוֹד חֵפֶץ
טוֹב בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִמֵּךְ