בנושא
בכרם
חדשות
 
מרק בצל / שירת טל
בביכורים מאז ט"ז חשון ה´תשפ"א


המלל רץ לשגית מול העיניים והמוזיקה באוזניים עוזרת להדחיק את הרעש המפמפם במוח כמעט תמידית. אנשים שואלים איך היא לא מתעייפת מעבודה כזו, עריכה לטענתם היא דבר סיזיפי, מתיש ומשעמם. איך היא תסביר להם את הקסם, בהתמקדות בכל אות ופסיק, בריכוז המסויים שזה דורש, שהוא מאוד ספציפי ולא מעיק בכלל. היא יכולה להתרכז רק בליטושים, בשיופים, בגימור. היא לא יוצרת יש מאין, היא מעדנת את הצורה של היש. משאירה חותם, אך לא טביעת אצבע. היא מסיימת לעבור על המסמך ופונה להרתיח מים לקפה. פותחת את המקרר, סוף של קרטון חלב, יספיק לה בול, צריך לעשות קניות מחר. מתחיל לרדת גשם, היא קודם כל סוגרת החלונות ומייד רצה להכניס את מתקן הכביסה פנימה, רגע אחר כך היא תוהה האם הייתה צריכה להחליף את סדר הפעולות, אך דוחה את המחשבה מראשה וחוזרת לקפה שלה. פתאום הנייד מצלצל, זה שחר. הוא מנהל סמולטוק קליל לכאורה, אך שגית שומעת שמשהו כבד עליו, היא לא לוחצת, אם הוא ירצה הוא יספר. בסוף הוא נשבר. הוא מספר לה שהוא ביקר את אמא, ושזה קשה לו לראות אותה ככה, שהוא עוד לא לגמרי עיכל את היפוך התפקידים, את המצב, ובכלל. היא מזמינה אותו לדירה שלה, אומרת שתכין לו מרק בצל, כמו שאמא הייתה מכינה כל שנה לכבוד הגשם הראשון. שחר בוכה, הוא אומר שיבוא, גם היא בוכה. כי אמא ושחר והבצל. היא מתחילה להכין את המרק, ותוך כדי חושבת שאנשים הם כמו בצל. אפשר לקלף אותם שכבה אחרי שכבה, בעדינות, להגיע לליבה. ואפשר בבת אחת, לחתוך עם סכין ישר לנקודה. תמיד יש דמעות בדרך, לא משנה מה. היא גוערת בעצמה על המחשבות המטאפוריות להחריד, שוטפת את הפנים, אוספת את עצמה, מנמיכה את הלהבות, ובדיוק אז דפיקות בדלת. זה בטח שחר.



גשם ראשון יורה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לשירת טל
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ז חשון ה´תשפ"א  
כייף לראות דאת שולטת גם בסוגה הזאת. אהבתי מאוד את כותבת נהדר
כ"ז חשון ה´תשפ"א  
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד