אַנִּי לֹא יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת,

כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה לִי חַג סֻכּוֹת.

רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נָתַתָּ לְהַרְאוֹת,

אַךְ כָּל זֶה מוּל הַהַשְׁקָעוֹת.

מַדּוּעַ לֹא הִתְבּוֹנַנְתִּי,

וּבִסְפָרִים לָכֵן לֹא בִּינוֹתִי.

הֲרֵי אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה,

וְאַנִּי מִצְטַעֵר וְעָצוּב,

לָכֵן לֹא בָּאָה אֵלַי הַהוֹפָעָה.

קְחוּ לִי מְנַגֵּן,

אוּלַי תִּהְיֶה עָלָי רוּחוֹ,

כִּי אָז אַתְחִיל לְרַנֵּן,

וְיָרְאֵנִי מְקֻדַּשְׁתּוֹ.