בנושא
בכרם
חדשות
 
הַרְגָּשָׁה לְהַכִּיר / גַּדִּיאֵל
בביכורים מאז י"ג תשרי ה´תשפ"א

הִסְתּוֹבְבָה בִּי הַרְגָּשָׁה, סְחוֹר סְחוֹר בִּלִבִּי הִתְהַלְּכָה.
וְיָבוֹא הַיּוֹם, וְתִרְצֶה לָצֵאת לַאֲוִיר הָעוֹלָם.
"מָה? הִשְׁתַּגַּעְתְּ? לָצֵאת כָּךְ סְתָם, אֶל מוּל כֻּלָּם?
לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן, גְּבֶרֶת. לְכִי תִּמְצְאִי לְךְ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת.
אָמַרְתִּי לָהּ.
חָשְׁבָה הַהַרְגָּשָׁה וְאָמְרָה:
מֻכְרָחָה אֲנִי לָצֵאת, וִיהִי מָה,
אוּלַי לֹא כָּךְ סְתָם, אֶל מוּל כֻּלָּם.
אֶמְצָא מָקוֹם בְּלֵב אָדָם.
לֵב אָדָם?! זֶה שִׁגָּעוֹן! אֶצְלוֹ לֹא תּוּכְלִי לִשְׁכֹּן!
"אוּלַי רַק קְצָת, לִזְמַן קָצוּב.
אֵצֵא, וּמִיָּד אָשׁוּב."
הֲלָכָה הַהַרְגָּשָׁה, וְחָשְׁבָה:
אֵצֶל מִי אֶתְקַבֵּל בְּאַהֲבָה?
אֵלֵךְ לְי', וְשָׁם אֶמְצָא.
מָקוֹם בַּלֵּב, אַרְגִּישׁ נִרְצָה.
--  י'? אֶת נוֹרְמָלִית? הוּא יִצְחָק עָלַי, יַזְכִּיר לִי אֶת הַבִּקּוּר הַזֶּה בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת!
אָז אוּלַי לְג'? חָשְׁבָה בַּלָּאט.
שָׁם אֶמְצָא מְקוֹם מִקְלָט.
מִצְטַעֵר לְאַכְזֵב אוֹתְךְ, הַרְגָּשָׁתִי הַיְּקָרָה, ג' יַסְבִּיר מַדּוּעַ אַתְּ טוֹעָה.
אָז לְמ' אֶפְנֶה, בְּצָרָתְךָ.
יַאַרְחֵנִי, בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתְךָ.
בֶּאֱמֶת אוֹהֲבִי הוּא, זֹאת אֵין לְכַחֵד, אֲבָל לְהַקְשִׁיב הוּא לֹא לוֹמֵד.

זֹאת אֵין לְשַׁנּוֹת, וְזֶה סוֹף דָּבָר. לְגַבֵּי רְגָשׁוֹת, הָעוֹלָם כֹּה אַכְזָר.
אָז מָה אֶעֱשֶׂה? מְקוֹמִי עָלַי צָר!
לֹא אוּכַל הִשָּׁאֵר עוֹד בָּזֵה הַמֵּצַר!
לְנַחֲמֵךְ לֹא אֵדַע, הַרְגָּשָׁה יַקִּירָה. רַק זֹאת עַצָתִּי לָךְ, בָּזוֹ הַצָּרָה.
מִן הַלֵּב אֶל הָעַיִן, מְשׁוּכָה לָהּ נִימָה, עֵת צַר לָךְ בַּלֵּב, תִּמְצְאִי מְקוֹמָהּ.
נִסְתַּפְּקָה הַרְגָּשָׁתִי,
בְּזֹאת הַנֶּחָמָה,
עֵת עַל יְצוּעִי,
    אֶעֱלֶה
       בִּדְמָמָה.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לגַּדִּיאֵל
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ז תשרי ה´תשפ"א  
לצעוק בראש חוצות אותה. פייסבוק למשל. לא טובה ההדחקה. היא שורפת.

יש פה תחושה קשה של בדידות והחמצה. חוסר אונים מהפחד שלא יקבלו ויחבקו. זה מאוד כואב. ואני מזדהה עם התחושה הזאת. הכרתי אותה מקרוב.
ט"ז תשרי ה´תשפ"א  
אני אגיד לך משהו. כשאנשים לא מוכנים להקשיב, אני כותב שיר. משום מה ככה הם מבינים שיש מימד נוסף מאחורי השמיעה. קוראים לו הקשבה.
כשאתה שומע, אתה עסוק בלחכות לתורך לדבר.
כשאתה מקשיב, אתה שוכח מעצמך, מטרתך - האחר.

אחרי שכתבתי את השיר הזה, והראתי אותו לג' ולמ', הם כבר לא יכלו להמשיך לשמוע, הם התחילו להקשיב...
וכשמקשיבים לך, גם בלי להגיד כלום, כל הבעיות קטנות...
אחרי פעם אחרת, שהקשיבו לי ממש טוב, כתבתי את 'ועכשיו תאמר לי מי אני'.
ספרי לי, איך את התמודדת איתה? צעקת אותה בראש חוצות? כתבת שירים? הדחקת?
י"ז תשרי ה´תשפ"א  
הכל. צעקתי בראש חוצות (יותר נכון באינטרנט. לרוב) כתבתי שירים, ציירתי, פיסלתי, חלמתי. סיפרתי מה אני מרגישה לקרובים אליי, למטפלים רגשיים גם. אני עוד עובדת על זה אבל אני במקום אחר ממה שהייתי לפני נניח 10 שנים או אפילו 5 שנים. אני לא פוחדת להציג את הצלקות שלי לעולם.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד