בִּמְגִלַּת סְתָרִים מָצָאתִי כָּתוּב

טוּ בְּאָב דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן וְלֹא לְמִבְכֵּי בְּהוֹן

טוּ בְּאָב לְהָעֵז לָצֵאת אֶל הַכְּרָמִים

בְּלִי מַסֵּכָה

אֲוִיר צָלוּל מְמַלֵּא אֶת הָרֵאוֹת

וְהַיָּדַיִם מְרַחֲפוֹת מֵעַצְמָן לַצְּדָדִים

כְּתָמִים אֲפֹרִים עַל שִׂמְלָה לְבָנָה

עֵינַיִם אֲפֹרוֹת בֵּין הָעֲנָפִים, הַכֹּל נָקִי

אֶפְשָׁר לָתֵת יָדַיִם, לִרְקֹד בְּיַחַד, אֱלוֹקִים, לָתֵת יָדַיִם!

אֲנִי סְבִיבְךָ בַּמַּעְגָּל, אַתָּה . . .

יֵשׁ מָחוֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְחִילָה

יֵשׁ גַּעֲגוּעַ שֶׁהוּא כְּמוֹ לָגַעַת

לְהוֹרוֹת בָּאֶצְבַּע

לוֹמַר 'זֶה'!