בנושא
בכרם
חדשות
 
דוגמא אישית / יודל´ה
בביכורים מאז ב´ תמוז ה´תש"פ


כשהרב (שהוא בעצם אני)
מגיע סוף סוף אל החדר
בלי להתמהמה הוא משליך
את נטל היומרה מעל כתפיו
עובר לטרנינג ומגלגל סיגרייה
מקרצף שאריות דוגמא חינוכית


רוח פותחת חלון אל הלילה
והשקט מגלה שנשארנו לבד
הגמרא בידי הופכת תכלת שמים
זורמת בליטוף טל אל כתפיי





© כל הזכויות ליצירה שמורות ליודל´ה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ תמוז ה´תש"פ  
זה שיר נפלא, ממש.
מנקודת המבט שאני קוראת את השיר, נדמה לי שהוא מבטא הרבה השלמה. ומן רוגע שנלווה אליה. כאילו בכל דמות נערצת מסתתר מישהו שהוא לגמרי פשוט, כמונו, וזה בסדר (יכול להיות שזו לגמרי לא הייתה כוונת המשורר).
המעבר בין גוף ראשון לשני מדגיש את הריחוק והזרות, אבל הבית השני איכשהו מרגיש לי כאילו מעלים את התחושות האלה.
שתי השורות האחרונות יפהפיות, ולא ברורות לי עד הסוף; אבל דווקא בגלל זה הן יכולות, בעיניי, להכיל הרבה פרשנויות שונות. וזה מה שכל כך יפה כאן.
איזה כיף שהשיר הזה כאן
ד´ תמוז ה´תש"פ  
אהבתי את הפשטות של השיר, זורם.
אהבתי את פתיחת החלון למול הגמרא שניהם מיועדים להיפתח ולהיסגר כשהאחד נפתח אתה מתבונן לחוץ לעומת השני שנפתח אתה מתבונן פנימה ולכן הבחירה ב-
"הגמרא בידי הופכת תכלת שמים
זורמת בליטוף טל אל כתפיי"
מקשרת בין החלון לגמרא ונוצר חיבור יפהפה
ו´ תמוז ה´תש"פ  
יש כאן משהו מאד חזק, כמה שאנחנו מנסים להוות דוגמא מול התלמידים והילדים, בסופו של יום, אנחנו צמאים לשקט שלנו ולפורקן. ומה שיפה זה השורות האחרונות:
הגמרא בידי הופכת תכלת שמים
זורמת בליטוף טל אל כתפיי
שמלמדות שזה לא פורקן מוחלט שנובע מפריקת עול וחוסר חיבור לאמת, אלא תשישות וחידוש כוחות. והגמרא נשארת מחוברת אליך למרות הכל.
ו´ תמוז ה´תש"פ  
של סופשנה, ככה מרגיש.
לא בהרבה, אבל שונה מהרגיל שלך. מעניין. (הסוגריים קצת מאכילים בכפית)
אוהבת את התמונה שבבית הראשון. אולי כי יש לי חולשה לטרנינגים, אבל שוין
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד