בנושא
בכרם
חדשות
 
בסוף אני אכתוב אני / ריחות ורוחות
בביכורים מאז כ"ה סיון ה´תש"פ

בסוף אני אכתוב אני

אומרת לו

אל תאיימי אישה

אל תאיימי

נשים לא הולכות עם אקדחים

עוקפות בכביש

אישה היא ברייה רכה

אוהבת, שבירה

אישה נועדה לאהבה

בסוף אני אכתוב אני

אומרת לו

אל תאיימי

נשים לא הולכות לבד

ליער

לכתוב שירים

נשים מביטות מהחלון

לחוץ

וריח רך של תבשילים

מעטר אדים לזגוגיות

נשים שומעות ניגון ברדיו

עם המים הזורמים

אל תהיי קשה

אישה

בסוף אני אכתוב אני

אומרת לו

תיזהרי הוא

אומר

אי אפשר לעצור שיטפון

כדאי לנעול את הדלת

לסגור את החלון

בסוף אני אכתוב

אכתוב

אני צועקת

תכתבי. מה אכפת.

אני יודע מי את

ומה את לא יודעת

אני אלך אחריך לבדוק

שאין שם זאבים

שיש מקום לכאבים

ולשחור חור חור

אבוא לשמור

בשקט בשקט אבוא

גברים אמיתיים לא משתיקים צעקה

כשהיא פורצת

לא בורחים משיטפון

אני גבר אמיתי כי אני

אוהב גם את הדמעות שלך

אני יודע שתכתבי בסוף

אז מה

אני אוהב את השחור שלך

מלא באור

אני אוהב כשאת שוברת חלונות

שורפת תבשילים

שותקת תהילים

בסוף אני אכתוב

אני לוחשת

אני רוצה סוף טוב, אתה שומע?

סוף טוב פעם אחת

סוף טוב 

לכתוב



שירה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לריחות ורוחות
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ תמוז ה´תש"פ  
אבל משהו כאן מרגיש לי לא משכנע. ההתחלה של הדיאלוג נשמעת כמו שיר מחאה על שוביניזם, אבל בשלב מסוים יש תפנית, שכמה שהבנתי מראה שגם בהתחלה זאת לא הנקודה.
אז בעצם מה מועבר כאן? כמובן, ותעיד התגית, זאת שירה ארס פואטית, שמציגה את הכתיבה כסוף טוב לכל שחור. אבל אם הבנתי נכון, אז מה התפקיד של כל הדיאלוג בעצם? מה פשר המהפך שקורה באמצע? למה בהתחלה הוא מתנגד ואח"כ דווקא מרוצה? ובעיקר בעיקר, מה התפקיד של הנשיות והגבריות כאן? יכול להיות שלא הבנתי כלום?
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד