|
 |
צַמָּה אֲרֻכָּה שְׁפוּכָה עַל כָּרִית נְשִׁימוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בְּגוּפֵךְ הַקֶּמֶט הַחוֹשֵׁב שֶׁלָּךְ חָרוּץ עֲמֻקּוֹת בְּמִצְחֵךְ כְּמוֹ תֶּלֶם עֵינַי עוֹקְבוֹת בִּפְלִיאָה עַל וְרִידַיִךְ הַמְּשֻׂרְטָטִים מְאוֹד עַל הָעוֹרֵק הַבּוֹלֵט הַפּוֹעֵם בָּרַקְתֵּךְ הַשְּׂמָאלִית עִם כָּל הִתְכַּוְּצוּת חֲדָרִים וַעֲלִיּוֹת שֶׁבָּךְ סוֹדוֹת גְּנוּזִים מְגַלֶּה לִי גּוּפֵךְ דַּוְקָא כְּשֶׁאַתְּ כָּךְ שְׁקֵטָה וְרוֹגַעַת יֵשׁ בָּךְ שַׁלְוָה שֶׁהִיא חִידָה וַהֲמוֹן סְתָרִים וּמְעַט מִדַּי נִגְלֶה לָכֵן אֲנִי מְרֻתָּק לְקוֹלֵךְ לְקֶצֶב הַחַיּוּת הַמִּסְתּוֹרִי הַמְּפַעְפֵּעַ בָּךְ כְּאִלּוּ מִכֹּחוֹ אַתְּ מִתְקַיֶּמֶת בְּעוֹלָם פְּרָטִי קְצָת אֲנִי מְקַנֵּא וְלִפְעָמִים נִבְהַל אֵיךְ אַתְּ נָסוֹגָה לְתוֹךְ הַיֵּשׁ שֶׁלָּךְ וְסוֹגֶרֶת כָּל דֶּלֶת וְשַׁעַר וְהֶסְבֵּר אַתְּ נוֹתֶנֶת לִי לִהְיוֹת בְּאֵין שֶׁלִּי וַאֲנִי נוֹפֵל יָחֵף לְיַּתְמוּת נוֹרָאָה וְשׁוֹאֵל הָמוֹן וְתָמֵהַּ עַל אוֹדוֹתַיִךְ אוּלַי הָיִית הַרְפַּתְקָה וְאוּלַי נִצָּנִי אַהֲבָה מִתְרַקְּמִים בֵּינִי לְבֵינֵךְ אֲנִי טוֹוֶה אוֹתָם לְאַט לְאַט מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ וּבָא אוּלַי גַּם אַתְּ מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי אוֹחֶזֶת בְּאוֹתָם חוּטִים וּמְכַסָּה אֶת כָּל פְּשָׁעֵינוּ טְלָאִים רַכִּים
אהבה יחד
©
כל הזכויות ליצירה שמורות לשירת טל
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
כ´ סיון ה´תש"פ  | | ממלא בשקט ובקסם של הרגע הזה, כשמישהו מסתכל עליך כשאתה ישן, בעיניים מלאות אהבה. כמה שלווה |  | כ´ סיון ה´תש"פ  | | הרבה רכות. אהבתי מאוד.
יכול לתפקד כקטע ואפילו יתאים יותר בשורות ארוכות. |  | כ"ב סיון ה´תש"פ  | | מרים, יכולה להסביר לי למה? מעניין אותי לשמוע 🙂 יש צד שהשורות הקצרות מכתיבות קצב כלשהו, שבו אני הייתי שמחה שיקראו. וזה גם חוסך לי את הצורך בסימני פיסוק, מה שגם שומר על קצב מסויים. |  | |