בנושא
בכרם
חדשות
 
איכר ישראלי סופר / יהושע סגיס
בביכורים מאז ג´ סיון ה´תש"פ

א.       

זהב זהב מלוא הנוף
מלוא עיניים קמה אין סוף

הלב מתעורר מתחיל לכסוף
לשמוח ואת כל הטוב לאסוף

שמש קורנת עונג חביב
רוח מפזמת חרש ניגון אביב
והכל עליז וזורח סביב

שמים עדינים תכולים
נושקים לאדמה המתקשטת שיבולים
יחדיו מספרים כבוד אל למתפללים

זה עתה חבקו בכורי עוללים
יחדיו נושאים אלומות פרי הילולים
טרם יובלו שי לירושלים במבחר סלים

סלים מזהב ומכסף סלים מעלים
על כתפיים יישאו בחדוות עולים
בריקוד ושירת אחים צוהלים

לפניהם יכו ינגנו החלילים
שירי הלל וחג זמר תהילים
יהלכו שוורים בקרניים מסולסלים

והדרכים הריקות אבק השבילים
יתמלא אין ספור שעלים
ומה יהיו יפים פעמי הנעלים

מחבקת האדמה פרי בטנה
מתרגשת מחדש בכל שנה
עייפה היא אך דשנה ורעננה

בואו פירותי לפניו ברננה
תנו אהבה הרבו אמונה
שמחו ישראל בשמחת העונה

בין שמים וארץ הרבו שלום
עלו למעלה השתחוו להדום
אתכם אני שמחה בכל מקום

 

ב.       

בין תכלת לזהב עומד זקוף קומה
איכר ישראלי עובד אדמה

שכמו היטה לסבול את הארץ כי נעמה
יגע ועמל נתן לה את הנשמה

לא בשמים הוא ולא מעבר לים אלא באדמה
אבל עכשיו עומד הוא כבר זמן מה

בין תכלת לזהב זקוף קומה
שזוף מצח עליו כפחה חמה

ראשו כלפי מעלה וידיו פרושות השמיימה
עומד הוא וסופר מהחל חרמש בקמה

בלב השממה בעמק הדממה
עומד הוא וסופר כל יממה

ואשתומם על המראה המשונה
ובשאלתי לאיכר אני פונה

הגד לי למה אתה סופר ומונה
ואין מקח וממכר ואין קונה

האיכר השקוע בשיכרון חלום מהנה
התנער לשמע שאלתי ויענה

האיכר עונה ועיניו במרום
אני כל כך מחכה שיגיע היום

מאז הזריעה ובליבי חלום
מתי אעלה אבוא אל המקום

 

ג.        

זוכר אני איך בשעת החרישה
יגעתי בעבודה כל כך מתישה
עייפה נפשי ואפן לנוח מעבודה קשה

אך לא נרדמתי ועיני עששה
דלו עיני רום ונפשי נחלשה
חשון כבר עבר והשמים כנחושה

מטר אין ואדמה בצמאונה יבשה
חרבו פניה התכרכמו בבושה
כלתה רוחי לישועה כמעט ונתייאשה

אוי ארצי האהובה לטמיון זיבולה וקשקושה
בימים דאגה ממני לא משה
עד ראשי עלי יכאב ובליבי אחושה

ובלילות ייסרוני כליותי במעשי אפשפשה
אולי בעברה נלכדתי ואוכל פרי עונשה
ותשבר נפשי בקרבי אקו לאור ואנושה

ואפול על פני על האדמה הקשה
לא רק האדמה כי גם עיני יבשה
ומאפלת נשפי מלמלתי בלחישה

אלי הטוב אני ואתה בדד ממך אבקשה
ראה נא לב נשבר רוח חלשה
נבהלה כי נסתרת ולך צמאה נפשה

גלה לה אור פניך טוב ושפע הקדושה
חסד ורחמים יזלו שמיך וישועתך החישה
השיבה לי ששון ישעך ורוח חדשה

אבן מאסו הבונים תהי לאבן הראשה
אז אלי חגיגת קודש לך אקדשה
טוּב הארץ עסיס ביכורי לך אגישה

תודתי בהמון חוגג לך אפרשה
ואשמח בך כי אותך תמיד נדרשה
ותגל נפשי באור פניך כי אתה משושה

כי מצאה נשמתי את אשר בקשה
שלמי תודתה ברגש תישא
כי מצאה מנוח באשר חפשה

ד.       

בא השמש והעולם קדרות התעטף
ועודני לפני אדוני בצילו מסתופף
בכנפי תפילתי ארקיע שחק כציפור אעופף

אני למעלה וגופי שׁח לארץ מתכופף
כשיכור שרוע כחולה מתעלף

פתאום חשתי רוח אל מלטף
אלי העלה נשיאים והגשם שוטף
ורגש חם של אהבה אותי עוטף

רגש גילוי שכינה לא יכילוהו תארים
שמחת אמת עולמות מתבהרים

לא נותר מקום לחשכת אשליות ושקרים
אין דאגה ואין עצב חיים מאושרים
שומר נפשות חסידיו לא יתן מוט לישרים

ולעיתים נדמה לי בעת מסתרים
נשכחתי כמת, מה שהיה - זמנים אחרים

אך דודי כצבי מדלג על הרים
מופיע פתאום ללבות נשברים

דרך מבואות נבואה הביאני חדרים
קולותיו שמעתי בנשמתי מתעוררים

הן לי תבל ומלואה דבר לא חסרים
לא אחפוץ ביופי אף לא בשרירים

אף לא במלכים ושרים משתררים
כי אנוכי משפיל ומרים

מעני ומעשיר לעניים ועשירים
לא אחפוץ בכוח גיבורים

גם לא שיספרו לי סיפורים
שירי עגבים והוללות שיכורים

רוצה אדוני יראים מזמרים
מייחלים לחסדו בתפילה ובשירים

על כל דבר שֵׁם אדוני בפיהם מזכירים
כל החיים בשמו מייחדים ומפארים
השמיעיני קולך כי מקשיבים החברים

מאז חולם אני לבוא בשערים
שערי ירושלים עיר האורים
לעלות למקדש בחברת טהורים

והנה הגיע האביב מירוח הכרים
התבואה החדשה כבר הצהילה חמורים

בשמחה גדולה הקרבנו מנחת שעורים
ומהעומר ברגש אנו מונים וסופרים

מתי תבשיל הקמה למאכל מובחרים
מייד נביאה באהבה ומסולתה לאדוני נרים

לא נבוא ריקם כי בראיון ללא שיעורים
בסלינו על כתפנו נביא ביכורים

באחוות אחים בריקודים ושירים
נקומה ונעלה ירושלים עיר האורים

נשמח באדוני אלוהינו עם בני ציון היקרים
ואור שכינה יזרח על פנינו הזוהרים

זה לנו חג השבועות יום שימורים
לו אנו מחכים לו אנו סופרים
להקריב להתקרב להתרומם להרים

כי צמאה נפשי לאלוהים לאל חי
מתי אבוא ואראה פני אלוהים מתי

מתי אלוהי ציון יחזו עיני
נשתחווה ונכרעה לפני אדוני

וארנן לאל גומל עלי
הלל תודתי ושירי רנני

כך ממתינים וסופרים כל אחי
ישראל הקדושים עם אמוני

 

ה.       

ילד ירושלמי יושב על החומה
יושב וסופר עוד ימים כמה

עוד מעט ותופר הדממה
פן תטעו - העיר לא שוממה

אבל מעצרת ועד סוכות העיר הומה
ישמח הר ציון בחגיגת ביכורי אדמה

בשערי ירושלים יבואו המה
להודות לה' במקום הנבחר שמה

קיבוצים ישובים מצפונה ומדרומה
ערים וקהילות ממזרחה וימה

יבואו ברינה הזורעים בדמע
וכל אשר נפשו לאדוני צמאה

יודו לאל חסדו כי תפילתם שמע
ופניהם יזהירו כזוהר החמה

הנה איכר מגיש ביכוריו בדרמה
מספר ארמי אובד אבי וירד מצרימה

שבחי ירושלים הללי אלוהייך אומה
כי מציון יברך אדוני שדות קמה

ומציון תצא תורה תמימה
לממלכת הכהנים לעם הדוגמה

דדיה ירוו שירת חיים נעימה
ימתק מדבש ונופת טעמה

למיוסרת בתהפוכות יצר - הנשמה
לה תעלה מכל חטא החלמה

תוסיף היא ותאיר את עולמה
בחדוות נצח בחוויה שלימה

תגדל אותך במסירות של אמא
מאהבת בין אלוהים ואדם מימים ימימה

 

ו.         

מפסח ועד עצרת
אומה קדושה סופרת

מאביב עת יערם החציר
שבע שבתות עד הקציר

גם היום שכבה האור
נמשיך לספור נמשיך לזכור

גם אחר עצרת לא נגמור
עד שיופיע האל שוב עד שיחזור



איכר ביכורים חג השבועות ירושלים ישראל ספירת העומר עלייה לרגל שדה שכינה תפילה

© כל הזכויות ליצירה שמורות ליהושע סגיס
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד