רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה

רק חברים בכיפה יכולים לדרג יצירות

דרוג היצירה

הזכיר לי ניחוחות קסומים של שיר השירים בערב שבת...

יפהפה, איזו תמונה.
עושה חשק לצפות גם, ביחד עם מלאכי השלום

מזכיר לי ערבי שבת בבנימין כשעוד יכולתי ללכת לשם.
ללא ספק קפה של ערב שבת זה אחד מהדברים היותר מרוממים.

(בשתיקת נהרות לב נאסף)

תפסת פה את הרגע האולי הכי קסום של השבוע, ציירת את כניסת השבת במילים ועשית את זה מדהים ממש.

איך שהשיר הזה לוכד בתוכו את הקסם של כניסת שבת.
אור הנרות, הניגון, התפילות.
ובעיקר הנחת.

'הַנֵּרוֹת מְשִׁיבִים אֶת מְאוֹר הָעֵינַיִם"- זה יפהפה. החיבור הזה בין הרגש לבין הקדושה והאור.
והתפילות שנפגשות.

נדמה לי שאשוב לכאן עוד הרבה.

כותב שיר על סתם איזה עניין בעלמא, הוא צריך לבחור בקפידה את הרגעים הקטנים המשכנעים שיבנו את האווירה ויעבירו את המסר. זה מאתגר, אבל עם קצת תחכום זה לא בשמיים.
אבל לקחת נושא כזה, להחליט שאתה רוצה להמחיש רזא דאחד, להלביש צורה לפנימיות הזו במילים גשמיות חיצוניות- זה באמת לא דבר פשוט כבר. עשית כאן משהו מרשים מאוד מאוד.
גם איסוף הרגעים הנכונים, גם הרמיזה העדינה לבחינות שקיימות בכל רגע מעבר וגם התוצאה הקומפקטית והנעימה שיצאה לך לצד משחקי מילים וביטויים- מבריק.
ללא ספק מהשירים היפים ביותר שלך פה.
התפעלתי מאוד.

תודה רבה על התגובות ששמחו מאוד.
זה ממש מרגיש איך כל אחד מכם מצא את עצמו בתוך השיר. ואין דבר יותר משמח ומרגש מזה לכותב


שירת טל, איזה כיף שאהבת את השורה הזאת.
מילתא, שמח על הדיוק שלך בשורה הזאת
ציפור, כהרגלך אתה נותן מבט אחר לגמרי על השיר, ממה שאני לפחות כיוונתי. וזה כיף גדול

נשמתין חדתין.

אמנם היה כאן שבוע קצת קשה, אבל כמה כיף שאפשר בסופו להיזכר שיש עוד חן שמדי פעם צף ועולה במקום הזה; משיב את מאור העיניים.

אהבתי מאוד כמה שלווה ואהבה יש בשיר הפשוט יפהפה הזה כמה פשטות באהבה והחיבור שבין בני הזוג.

זה מהדמיון נכתב או שבאמת יש אחת כזו אצלך בלב ובחיים?