בנושא
בכרם
חדשות
 
ובכל אופן השמר / יהודב
בביכורים מאז ו´ אייר ה´תש"פ

ובכל אופן השמר. סיפור על ישיבה קטנה, ציונות ואידאולוגיות.

את רוב זמנם מבלים שני החוקרים במשאות צייד. הם מחפשים יצורים בלתי נראים או מורגשים, אשר כל הווייתם, המטאפיזית בעיקרה, אינה ניתנת לאישוש שהוא, במסגרת מחקרית רגילה. באיזה מסמך (אין ספק שכתבו אותו הם עצמם - י.ב) מצאתי את הדברים הבאים: "בעצם, בזה גדולתם של שני החוקרים באשר אין להם אח ורע ולא מתחרה – המסגרת המחקרית שלהם לא ידועה, וכמעט, אם יורשה לי, לא אפשרית. מעולם לא הבין בן-חלד איך נצפו יצורים שכאלה ובטח לא איך ניצודו".
למען ההגינות אציין, כי דבר קיומן של יצורים מעין אלו טרם התאמת, המעבדה סגורה לציבור, אלא שאם בי מדובר, המידע כולו נודע לי מפי החוקרים עצמם.

התוודעתי למעבדה על ידי מקרה די משונה. היה זה 'ליל-שישי', ישבתי בעזרה שבצ'יקטונה וקראתי מכל הבא ליד. כיוון שאיבדתי ריכוז לחלוטין, דבר די שכיח כשלעצמו אבל הפעם לא היה לי כח להתאמץ וגם הייתי לבד, סגרתי את הספר (ספרן של יחידים) ויצאתי אל היער. והנה סיפור המעשה: קפצתי מעל השער, חציתי את הכביש בריצה, שם פגשתי בכלבלב. יש לי חולשה לחיות. שרקתי. אין תגובה. התקרבתי. הוא התרחק. התקרבתי עוד. הוא התרחק עוד. סוף דבר הגעתי סמוך להר-המנוחות. אמרתי אני בליבי, 'דבר בעיתו מה טוב', עזבתי את הכלב המסכן ועליתי אל קברם של הרב אליהו והחיד"א. כזכור היה אז לילה ומנהג ישראל דין, שאין עולים בבתי החיים בלילות, אך כדאיתא, כיוון דעל על, ואנכי העמקתי עוד אצל ר' שלוילמלה קרליבך.
כאן הדברים הופכים מוזרים: עמד שם טיפוס די משונה, שיער ארוך, גיטרה מכונפת על כתף, והוא עומד וצועק: 'ציון-מוריה (מלעיל) ציון-מוריה'. נבהלתי, מה לי, צ'יקטון מן השורה, ולטיפוסים שכאלה. באדיין אני בהתבהלא ועינהוי בדילי נזדו. באדיין אני בהתבהלה ופומיה בהדי ממלל. וכה אמר: 'לך ציון-מוריה. אסור לך ללכת במקום היישוב, לך'. כמובן לא ייחסתי חשיבות מרובה לדברים ותכף רציתי להסתלק, אבל כשראיתי את ההבעת הפנים שלו, קפאתי על עמדי מסומר. אני לא יודע לתאר את ההבעה אל נכון, אך היא הייתה מבעיתה במידה כזאת שפשוט לא יכולתי לזוז. הדבר לא מצא חן בעיניו, הוא התמהמה מעט ואח"כ, רועד כולו, התחיל לצעוק במקוטע ובשצף רב שאני מוכרח ללכת מייד ועכשיו, שכבר יודעים יותר מדי ושאני חייב לסלק ידיי גם מבתי קברות. בעיקר מבתי קברות. מבולבל למדי ניסיתי להבין מה לכל הרוחות קורה כאן: אני עומד באמצע הלילה בהר המנוחות, איזה 'דג' צועק אלי, ככל הנראה הוא מייחס לי את השם ציון-מוריה, וציון-מוריה זה, אסור לו להסתובב אפילו בבתי קברות. כיוון שהבנתי קצת, התעשתי קצת. כיוון שהתעשתי, שלחתי את ידי ואמרתי – 'נעים מאד, יהודה'.
הוא מצמץ בעיניו פעמים שלוש, פתח את פיו הלוך ופתוח הלוך וסגור, בסוף אמר בהחלטיות ובקול רגיל להחריד כמו, נניח, שהוא פשוט טעה בחיוג: 'סליחה טעות'. אחרי כמה רגעים הוסיף: 'כדאי שתשכח את מה ששמעת, ובכל אופן השמר'.
חזרתי לישיבה ואכן השתדלתי לשכוח מחוויית בית העלמין שלי.

כבר למחרת בבוקר, מייד אחרי התפילה, נגשו אלי שני אנשים. אחד נמוך, אף קטן, קמטים במצח. לשני חזות רגילה לחלוטין. הם חוקרים ציונים מן המעבדה לציונות מעשית וכל האינדיקציות מורות שאני פגשתי ברוח שהכירה את 'ציון מוריה'. כך טענו. די נבהלתי, אבל כיוון שלא היה בי שום רצון להמשיך עם הסיפור הזה, השבתי באותה המטבע: 'על פי כל האינדיקציות אין לי מושג מה אתם מדברים, ובכלל, אני לא מאמין ברוחות'.
מתוך אי הכרה מוחלטת בתוקף דברי, הנמוך התחיל לספר על ציון-מוריה זה, ולמה חשוב להם, ובעצם לכולנו, לכלוא אותו.
חטאי אני מזכיר היום – התלהבתי.

את עיקר הדברים אני כותב כאן. רציתי לשמר קצת מן השפה המשונה שבה תואר בפיהם ציון-מוריה אלא שהיא קשה להבנה ונאלצתי לערוך בה עריכה גסה. עוד אומר שלא כל טענה שטענו יש בה ממש, וכשאמרתי זאת בנוכחותם, השיבו שקטגוריות ההיקש שלהם שונות בתכלית מאלו שלנו האנשים הרגילים. ---
---ובכן, 'ציון-מוריה' הנהו ארכיטיפ ציוני קוגניטיבי, ולטענת החוקרים, נודעת לו חשיבות תאורטית עצומה. בהקשר זה ורק בהקשר זה נכון להבין את תפקידה של המעבדה, ואת היותה ציונית-מעשית. 'ציון מוריה' לא נצפה מעולם, לצערנו, אבל לאחרונה הד קטן נקלט ונשמר במבחנה מס' 4 שבמעבדה לציונות מעשית.
כדי שלא אטיל ספק באמינות הדברים הם הוסיפו שמהמבחנה מס' 2 אשר ממנה הגיעה תרומתה העיקרית של המעבדה לציונות המעשית (עד כה), קרי, כליאת המלאך מרווהא"ל בתוך מבחנה (מס' 2) ובעקבותיה ה'מאמר בדבר המטא-פיזיקה של ה'מרווה-מצויה' והשלכותיה הבלתי נמנעות אל הכנת התה,' שהתפרסם בכתב עת מדעי ציוני, ואגב, המאמר זכה לביקורת סוערת ממעגל רדיקלי ידוע, חבר הקהילייה הפוסט-ציונית (מעולם לא נודע לי לא באיזה כתב עת התפרסם המאמר ולא באיזה מעגל רדיקלי מדובר - י.ב). עם גמר כתיבת המאמר המלאך שוחרר. מבחנה מס' 1 יצאה מכלל שימוש לאחר שרוחו של פאוסט, בה תלו החוקרים תקוות רבות, פרחה דרך חור, מעשה עכבר.
ביקשתי שיעשו קצת סדר. מהי המעבדה לציונות מעשית, מה לה ולארכיטיפיים קוגניטיביים, איזה רווח יכול לבוא מלכידת הייצור ומניין בעצם כל הפרטים עליו.
כצפוי, הם לא ענו. הם אפילו לא ידעו לענות. בכל זאת חזרו על הדברים הקודמים הוסיפו עוד כמה הערות ואמרו שאני חייב לעזור להם, וכדי שהאמין לטוהר כוונותיהם שוב סיפרו את סיפורם על המלאך מרווהא"ל (בשינויים מעטים).

הביזאריות הזאת הילכה עלי קסם, כמעט ונכנסתי לאקסטזה. אמרתי שאני מכיר בנחיצות העניין והנני מוכן ומזומן לכל אשר יגידו, ועוד הוספתי דברים שאני לא רוצה להעלותם על הכתב כי ככל שהתלהבתי אני, נעשו הם קרים ומנוכרים, עד שלכאו' בלי סיבה אמרו שלום והלכו.

¬¬¬
שבועות התעניתי איפה טעיתי ולמה עזבו ככה פתאום. ניסיתי לחשוב, למה התלהבתי, ולמה הם דווקא לא, במה יכולתי לעזור להם מלכתחילה, ולמה בסוף לא. אחרי כמה שבועות, לא אספר איך ומה – הבנתי.

ומה עושה אדם שמבין? אבקש שלא תשפטו, אני השתדלתי לסלק מקרבי כל מיני יצורים קוגניטיביים.

נ.ב מאז פגשתי אותם כמה פעמים. דיברתי איתם מתוך סלידה פנימית אבל גם הזדהות מסוימת. הם סיפרו סיפורים שונים ומשונים על מעשיהם של מיני רוחות שונות ועל דברם של יצורים נידחים מן המיתולוגיה, בעידננו אנו. אני חושב, לשמחתי, שהם לא ידעו שהבנתי.



אידאולוגיות ישיבה קטנה ציונות

© כל הזכויות ליצירה שמורות ליהודב
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ אייר ה´תש"פ  
תתחדש על הגיוון. חיכיתי שתעלה גם כאלו מתישהו.
וואו, הסגנון שלך מתבטא אחרת לגמרי בפרוזה. ממש.
זה סיפור נהדר. קו העלילה שלו קצת סוריאליסטי ביחס לסיפורים קונוונציונאליים, אבל הי, זה בדיוק מה שהוא צריך. יש כאן נגיעות נונסנס נהדרות לאורך כל הדרך. אהבתי את הטירוף שאוחז פה בכל דבר- בדמויות, בהקשר, בקצב, בתהפוכות המהירות ברצונות שלו ובהנחות הסבירות והלא סבירות שהוא מניח. באמת נהדר.

[רק את השורה הראשונה, זו שהיא כאילו הקדמה, אולי מתאים יותר ל"פרומו" מאשר לגוף היצירה. אבל באמת בקטנה]

תודה שפרסמת!
י"ב אייר ה´תש"פ  
שמישהו שם לב מה אני מעלה בכלל. כאילו, אתה יודע כנראה לאפיין את הסגנון שלי (כי אני לא), וגם שעוד לא העליתי פרוזה, ואפילו חיכית לפרוזה.
תודה רבה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד