בנושא
בכרם
חדשות
 
קורים / מפרש
בביכורים מאז כ"ט ניסן ה´תש"פ

בְּפּוֹרְנוֹגְרַפְיָה שֶׁל מִלִּים
אָנוּ מְשַׂרְטְטִים קַוֵּי קִיּוּם
לַגּוּף הַזֶּה.
וְאֵיפֹה הַשֶּׁקֶט
הַנִּגּוּן הָעַתִּיק שֶׁל הַסּוֹד, שֶׁל הָרֶמֶז הַדַּק

אֲנָשִׁים מַקְרִיאִים שִׁירָה
מַשֶּׁהוּ מֵת וּמַשֶּׁהוּ נוֹלָד
וְנִבְרָא.
לִפְעָמִים, אֲנִי נִזְהֶרֶת
הַקֶּסֶם הַזּוֹהֵר שֶׁאָנוּ מְשַׂחֲקִים בִּטְוִיָּתוֹ
הוֹרֵג אֶת הָאוֹר
הַפָּשׁוּט







גוף מילים שקט

© כל הזכויות ליצירה שמורות למפרש
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ אייר ה´תש"פ  
מהודק ומדויק.
(הערתי כבר על הסגנון האחר שמבליח קצת לכתיבה שלך. ובו מופיעים שירים מהודקים וקצרים. וכאן אני מרגיש שיש איזו פסגה חדשה)

והסוף פשוט מצויין.

אני מבין למה בחרת להשתמש במילה "פורנוגרפיה"
אבל למרות זאת, אני מרגיש שהיא קצת זרה לשיר.


ד´ אייר ה´תש"פ  
לכל מיני הקשרי פוסט-יום-השואה שנהוג להציף, אם כי אני משער שזו כנראה רק פרשנות צרה יותר ביחס לדבר הגדול שאת מנסה לומר פה.

הביטוי פורנוגרפיה של מילים מדבר מאוד בעד עצמו. הוא חזק מאוד מאוד. ועם זאת, או אולי דווקא בגלל זה, היה לי קשה איתו. לקח לי זמן לנסח למה בדיוק. נדמה לי שהיא מטעין את השיר בקצת יותר ממה שאולי ניסית בעצמך, דווקא בגלל כמה שהוא מדבר בעד עצמו. פעם דיברנו פה על השימוש במונח העקידה למשל, שבהכרח מטעין את הדברים בהקשר רחב מאוד. להשתמש בסמלים כבדים ומשמעותיים, יש לזה משקל.
[זו תחושה אישית, כן? מאמין שעבורך הוא יכול להיות מדוייק ושייך ללא תחליף. אפשר להזדהות עם זה לחלוטין]

אבל חוץ מזה יש כאן תמונה מעוררת מחשבה, ממש ממש מעוררת מחשבה. החור השחור בלב שרק רוצה להוציא לאור ולהוציא לאור, כמה שלפעמים הוא הכי חושך שיש. זו תחושה שאני מנסה למצוא לה מילים כבר כמה זמן והבית השני פה פשוט עושה את זה באופן טוב ואמין.

תודה שבחרת לפרסם את זה, לא מובן מאליו.

וְאֵיפֹה הַשֶּׁקֶט
הַנִּגּוּן הָעַתִּיק שֶׁל הַסּוֹד, שֶׁל הָרֶמֶז הַדַּק

מה אפשר להגיד, מה. רק לשתוק קצת את השקט הזה ולהגיד לעצמי יאללה כמה שאת צודקת.
ה´ אייר ה´תש"פ  
אתכם. היא באמת זרה ובוטה בין כל השאר, אבל זה חלק מהעניין, ומביטוי הביקורת.
לא הבנתי עד הסוף את הפרשנויות שלך, ציפור. ניסיתי לנסח משהו מאוד פשוט וברור, להבנתי, אבל אני מניחה שכל אחד קורא את ליבו וזה חלק מהיופי.
ותודה יודל'ה.

(האמת שבעקבות התגובה של ציפור תהיתי אם השיר מובן כמו שהתכוונתי, אז אנשים שקוראים - אשמח לשמוע..)
ו´ אייר ה´תש"פ  
באחת העדויות המפורסמות, ואני מיצר מאוד שאני לא מצליח לשלוף הפניה מדוייקת, מתאר אחד הניצולים [או שזה לא עדות? אולי מישהו סטייל פרויד? לא זוכר] שהעיסוק המפורט מדי באלמנט המוות בהיבט הנורא שלו הוא לא נכון בעיניו ומפספס את מורשת זכרון השואה. הוא כינה את זה "פורנוגרפיה של המוות", הצורך לתאר לפרטי פרטים את הזוועה. לפעמים צריך להמנע מההעמסה הרגשית והוויזואלית כדי לא להסעיר את הנפש על חשבון מה שראוי שתספוג.
במובן מסויים זרקת אותי לשם, עם טוויסט מעניין לכיוונים אחרים. כבר מההתחלה, ובייחוד לאור מה שחזרת וכתבת, אני מבין שלא על ההקבלה הזו ניסית לפרוט [אם כי יש מה, בהחלט. זו דרך שונה לחלוטין להבין על מה דובר כאן]

הרגשתי שניסית לצעוק פה משהו. כן, ניכר שאת משתמשת כאן בכוונה במילה כבדה כדי לעורר קריאה מסויימת. יותר מזה, התמונה כאן באמת פשוטה וברורה. זו ביקורת חשובה ועדינה ומתאימה, אגב. הלוואי שנזכה.
עם זאת, היו כאן כמה מוקדי משקל [שוב, הרפרנס שכנראה לא, הטעינות הבלתי תלויה של המושג ששייכת גם כשמשתמשים בסמלים אחרים כמו עקידה ודומיהם] שגרמו לי להרגיש שמעבר לתמונה הפשוטה יש עוד מאחורה. אולי כאן יושב פער ההבנה.

ובכל מקרה, קראתי אותו כבר כמה וכמה פעמים והוא מופלא בפשטות שלו. כ"כ כנה, כ"כ כוסף לדבר הנכון
ז´ אייר ה´תש"פ  
הקסם הזוהר שאנחנו משחקים בטויתו
הורג את האור
הפשוט

דייקת לי פה תנועה שמתבטאת בכל כך הרבה תחומים,
ובמיוחד באומנות על כל ענפיה
תודה.

(כמעט תמיד אפשר לכבות את הזוהר ולחזור לאור הפשוט, ללמוד להזדקק לו.)
ז´ אייר ה´תש"פ  
שיר נפלא ממש.
אני דווקא חושבת שהמילה פורנוגרפיה מתאימה כאן, עם כל הבוטות שבה. בהנחה שהבנתי נכון את השיר (כאב - דילמת החשיפה ביצירה בכלל וביצירה עם מילים בפרט? וסליחה על ההשטחה של הנושא והשיר בניסוח הדי כושל הזה)
אולי לא הייתי פותחת בה, יש בזה משהו מאוד נושך כשזה במילה הראשונה והשיר שלך לא מתלהם, ככה ש. מצד שני, לא יודעת לאן כן הייתי מעבירה אותה. זה מופלא גם ככה.
הרגשתי זזה ביחד עם המילים שלך שפותחות בצעקה גדולה ומסתיימות בריכוך שעדיין שומר על המסר.
התמציתיות נעימה, מדוייקת וחכמה.

[מקווה שזה בסדר שהגבתי ככה, למרות שאני חדשה כאן]
ז´ אייר ה´תש"פ  
למרות ודווקא בגלל שאת חדשה.
הלוואי שכל המצטרפים יגלו נוכחות שכזו. אני נהנה לשמוע את דעתך [המפתיעה בחריפותה, יש לומר. איפה היית כל הזמן הזה?? לא ניסוח כושל ולא נעליים].

להמשיך בבקשה, רק להמשיך!
כיף שהצטרפת במלוא המרץ לקהילה הזאת
ז´ אייר ה´תש"פ  
ט´ אייר ה´תש"פ  
זה כאילו שהמילה הזו החזיקה אותי מהשנייה הראשונה (בכל זאת, היא מופיעה ראשונה) ותפסה בי איזה משהו שהסיט לי את השיר לכיוון מסויים, ואני לא יודעת איך התכוונת לזה, אבל זה היה נפלא.
זאת אומרת, בועט וחי וקצת מכאיב, אבל נפלא.

עוד משהו שתפס אותי ממש היה ה
מַשֶּׁהוּ מֵת וּמַשֶּׁהוּ נוֹלָד
וְנִבְרָא.
המילים עצמן פשוטות ויפות ונותנות תחושה שקצת קשה לי להסביר (מרגשת? מדגדגת? מעקצצת בקצוות?) אבל בכל מקרה את טווית את השורות של השיר הזה בגאונות פשוטה.
י"א אייר ה´תש"פ  
שימחתן אותי ממש. תודה רבה.
(שירת - אפשר למסרש לך? [סתם אני עצלנית לבדוק]
היביס [די, זה ארוך] - נהניתי מהתגובה שלך, את לא יודעת כמה. המלים שנתת לתחושה פשוט נהדרות נהדרות ותודה.)
י"א אייר ה´תש"פ  
כלומר - השיר, והעמדה שמובעת בו. יפה מאוד.

בקריאה שלי, הבית הראשון התייחס באמת דווקא ליצירות העוסקות בגוף, בעוד הבית השני מכליל אותו אל התנועה החברתית של יצירה בכללה.
כך שבעיני המילה 'פורנוגרפיה' לא זרה בבית הראשון, אם כי בהחלט קשוחה; ועדיין הביטוי המעגן (הקובע?) של הבית הראשון בקריאה שלי היה "הגוף הזה".
יש סיכוי שכיוונתי לכוונתך? אני סקרן מאוד.

ובכלל: למה משוררים מתכוונים כשהם כותבים "גוף", (אם בכלל אפשר להתייחס אליהם כאחד,) זו היתה ועדיין חידה מסוימת בעיני. אני הייתי כותב במטאפורות על גוף; יש כיווני מחשבה טבעיים שעולים בי בעקבות קריאה על "גוף", אבל אם "גוף" בעצמו נעשה מטאפורה לדברי־מה אחרים, יתכן שאני כבר עומד רחוק מאחורי הז'רגון, ומעניין עד כמה אוכל להדביק אותו.

עוד דבר שיש לי לומר, הוא שהפסיחות בשיר הזה במקומות נכונים מאוד, לדעתי.
חן־חן!
אלעזר
י"א אייר ה´תש"פ  
ט"ו אייר ה´תש"פ  
אפשר לומר שכיוונת, כן, וזה משמח אותי מאוד. אוסיף גם שהתייחסת לכמה נקודות משמעותיות מבחינתי, ושמחתי לשמוע שהן עברו לקריאה שלך ולא נשארו רק אצלי. תודה!

מעניין מה שאמרת בקשר לשימוש ב"גוף" בשירה. אני מרגישה שהיא הפכה להיות אחת מהמילים הטעונות והרחבות בשפה שלנו (סליחה על ההגזמה המסויימת, אבל אולי כמו "אלוהים". מילה שמנסה לתת שם למשהו [קיים] שהגדרתו סובייקטיבית. יכול להיות שבהקשר הספציפי של אלוקות זה ניסוח עילג). כמו שכתבת, חושבים וכותבים הרבה במטאפורות על הגוף, הופכים אותו בעצמו למטאפורות ודימויים. כשעובדים איתו אני חושבת שפשוט יותר להרגיש את זה, הגוף הוא השתקפות של הרבה מחוץ לו.
חושבת גם שאפשר לראות בפרספקטיבה של זמן תנועה (עולמית, אבל גם ספציפית שלנו - יהודית) של שיבה לגוף, לארץ, לחומר. זה יפה, בעיניי, ושזור בזרמים התת קרקעיים של התודעה, ובטח ביצירה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד