בנושא
בכרם
חדשות
 
הַשּׁוֹאָה- הַשְׁוָאָה / עודלא
בביכורים מאז כ"ה ניסן ה´תש"פ

הַשּׁוֹאָה הִיא לֹא כְּמוֹ

 

רֶצַח, אוֹ טֶבַח, 

 וַאֲפִילּוּ רֶצַח עַם
הִיא לֹא כְּמוֹ הִתְעַלְּלוּת
שִׁעְבּוּד, הִתְבּוֹלְלוּת

 לֹא יוֹתֵר
וּבֶטַח לֹּא פָּחוֹת
מֵעֵבֶר לְהַשְׁוָואָה, לֶאֱמוּנָה
לַהִגָּיוֹן,  לַשְּׁתִיקוֹת.

הַנָּאצִים הֵם לֹא כְּמוֹ


רְשָׁעִים, אוֹ רוֹצְחִים,
אוֹ פְּרָאִים מִשְׁתּוֹלְלִים
לֹא שְׁטוּפֵי מֹחַ
וְאֵין אֲחֵרִים כְּמוֹתָם
מִתַּחַת לַשֵׁפֶל,
הֵם לֹא הָיוּ וְאֵינָם
אָדָם.

רַק אֲנַחְנוּ

 אֲנַחְנוּ


כְּמוֹ יְהוּדִים



גלות יהודים שואה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לעודלא
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז ניסן ה´תש"פ  
ביום השואה הזה חשבתי הרבה על שתיקה מול מילים, על שתיהן כדרכי עיבוד והתמודדות (שתי דרכים טובות בעיני וצריך לתת מקום לכל אחת מהן).
לכאורה יש פה הרבה "מילים" שמדברות על משהו שבשבילי ראויה לו שתיקה (כלומר, השואה היא לא כמו כלום. והנאצים הם לא כמו כלום. אלה דברים לא ברי השוואה, לא ברי דימוי והשגה, ומולם יש רק שתיקה קורעת וכאב ממשי. מילים לפעמים פשוט לא שייכות), אבל, למרות שבאינסטינקט זו התחושה, כן הרגשתי פה מהשתיקה.
אני עוד מנסה להבין את האמירה שלך בשיר, ההנגדה של מושגים כמו שואה ונאצים אל מולנו, היהודים. מה זה אומר שאנחנו כמו יהודים וזה כך. למה שואה היא לא כמו טבח ונאצים הם לא פראים שטופי מוח, אבל אנחנו, אנחנו כמו יהודים.
מעניין ומהרהר.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד