|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
כ"ד ניסן ה´תש"פ  | |
אהבתי מאוד את השיר הזה. "חיים שלמים/ בערך שנתיים". זה מקסים. יש כאן שימוש חכם בחרוזים. הם לא חוסמים אותך, הם מעטרים את השיר הזה בחן. בכלל, המשקל הקליל הזה נשמע לי בדיוק הטון שדרוש כשמצפים להתערותא דלתתא. התאמה נהדרת.
מה כן חשבתי שיכול לתרום אולי- א. למצוא דרך לסיים גם את הבית האחרון בחרוז. החריזה שם מוצלחת ממש, לדעתי, ומוסיפה. נראה לי שיכול להתאים ממש. ב. אולי אולי להוריד את ה"כדי" בשורה הכמעט אחרונה? נשמע לי יותר מהודק.
חוץ מזה, כיף של שיר. כיף שאת פה. תודה! |
 |
כ"ו ניסן ה´תש"פ  | |
אבל לשיר הזה כן!!! דיבר אל ליבי ועל ליבי תודה |
 |
כ"ז ניסן ה´תש"פ  | |
תודה על הפרגון חיממת את ליבי!!!
למרות שאת הכדי הוספתי בשביל מטרת התוכן אני אקח את ההארה שלך לגבי לסיים בחרוז אנסה יש לך רעיונות? כי אני לא מצאתי.. הציפיה שלי היא להתערותא דלעילא לקבל כוחות מלמעלה בלי להתאמץ למטה יותר ממה שאני יכולה
|
 |
כ"ז ניסן ה´תש"פ  | |
תודה על הפרגון שמחה שהצלחתי לדבר אל לבך
|
 |
ד´ אייר ה´תש"פ  | |
הרעיון רץ מידי בשבילי. כניסיון לתמצת עד שאין אויר לנשימה. אולי במכוון. והשןרה האחקונה שניתת מהניסיון לחרוז את הריצה הזו שהפכה לכמיהה ותפילה לחזור למרחב אחר(?) |
 |
י"ג אייר ה´תש"פ  | |
לא חשבתי על זה אבל בהחלט קלעת לכוונה אין לי כוחות.... אבל - ולא משנה איך אני לא מוכנה להישאר בגלות סוג של ניתוק מהמציאות שכובלת לגלות אהבתי את האבחנה הדקה הרבה תודה |
 |
י"ג אייר ה´תש"פ  | |
|
 |