|
 |
כל חמץ ושאור
גדול כים שִׁיברוֹ,
אבד לפניו שׂיברוֹ.
גלה משולחן יוצרו,
מסר נפשו ליצרו.
אוי לו מפקידת בוראו,
בפלצות תכוסה כלימתו.
קצף עוון ביצעו,
טפח חמצו באורחו.
שׂארו בסתר ליבו,
מה לשונו בחלחלתו.
אבדו עיתי חלדו,
אמתי ישוב משבבותו.
טרם יכבו נישפי רישפו.
©
כל הזכויות ליצירה שמורות לקולמוסה של בתיה
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
כ"ב ניסן ה´תש"פ  | | ראיתי באיחור והוא מתוק ערב ודשן ובאמת שכולו שזור ונסוך במשנת רבותינו הקדושים נע כחשמלים ושרפים אשר מפיהם חיים ויצוקים דורות אחרונים כי כן הוא בתשובות רבנו הרדבז נע ובמרנא רבנו הסבא קדישא ההישמח ישראל מאלכסנדר נע ברב חידא נע בבן איש חי נע ובכמה מקומות בחמדת ליבנו בשפת אמת נע ועוד ועוד ודוק כי קצרתי חסד אלוקים עימך בכל העיתים |  | |