בנושא
בכרם
חדשות
 
הוֹלְכִים לַמַּכֹּלֶת / נועם ו
בביכורים מאז ט"ז ניסן ה´תש"פ

הוֹלְכִים לַמַּכֹּלֶת

 

אַבָּא הָלַךְ לַמַּכֹּלֶת, לִקְנוֹת בֵּיצִים

וַאֲנִי, כְּבָר יַלְדָּה גְּדוֹלָה!

הָלַכְתִי אִתּוֹ.

אַבָּא פּוֹסֵעַ בַּרֶגֶל, וַאֲנִי לְצִדּוֹ

 

אַבָּא הוֹלֵךְ מָהֵר, לְאַבָּא רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת!

הוּא קוֹרֵא: "נוּ, שִׁירָה! בִּזְרִיזוּת"

אֲבָל אַבָּא יִצְטָרֵךְ סַבְלָנוּת...

כִּי בַּדֶּרֶךְ יֶשׁ דְּבָרִים לִרְאוֹת-

 

לְפָנֵינוּ כְּבִישׁ. זֶה מְסֻכָּן!

הִנֵּה אוֹטוֹ, וְעוֹד אוֹטוֹ!

זֶה אָדוֹם, וְזֶה לָבַן

צְבָעִים אֲנִי יוֹדַעַת כְּבָר מִזְּמַן!

 

רַעַשׁ מֵעָלַי. מַה זֶה?

מָטוֹס בַּשָׁמַיִם!

וְהִנֵּה שִֹיחַ עִם הַרְבֵּה עָלִים

מֵהַצִּנּוֹר שֶׁמִּתַּחְתַּיו מְטַפְטְפִים הַמַּיִם

לְאַן הֵם כָּל הַזְּמַן נוֹזְלִים?

 

הוֹלְכִים עוֹד כַּמָּה צְעָדִים

וְהִנֵּה עֲרוּגַת פְּרָחִים.

אוּלַי נָבִיא אוֹתָם לְאִמָּא?

אַבָּא אוֹמֵר: "לֹא יָפֶה לִקְטוֹף.

בּוֹאִי כְּבָר, קָדִימָה"

 

(אֲבָל אֲנִי הִסְפַּקְתִי לִקְטוֹף

פֶּרַח אֶחָד כְּחַלְחַל

לִפְנֵי שֶׁאֲבָּא שָֹם לֵב...

מַזָּל!)

 

"קָדִימָה, קָדִימָה!" אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים

רַק רֶגַע אֲבָּא-

עַל הַמִּדְרָכָה יֶשׁ טוּר שֶׁל נְמָלִים!

מֵאֵיפֹה הֵן בָּאוּ? לְאַן הֵן הוֹלְכוֹת?

אֹכֶל הַבַּיְתָה הֵן לוֹקְחוֹת!  

הַאֹכֶל כָּל כַּך פִּצְפּוֹן, קָטָן...

אוֹתִי זֶה לֹא יַשְֹבִּיעַ לְעוֹלָם!

 

אִישׁ לְיָדֵנוּ חוֹלֵף. אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ?

הוּא מְנוֹפֵף לִי לְשָׁלוֹם וַאֲנִי צוֹחֶקֶת

וְיֶשׁ גַּם כֶּלֶב! כֶּלֶב, בּוֹא!

אֲנִי רָצָה מָהֵר לְכִוּוּנוֹ

 

אַבָּא עוֹצֵר אוֹתִי-

"שִׁירָה, עִזְבִי אֶת הַכֶּלֶב

אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לַמַּכֹּלֶת, זוֹכֶרֶת?"

 

סוֹף-סוֹף לַמַּכֹּלֶת נִכְנָסִים.

אַבָּא נִגַּשׁ לַאֲרוֹן הַבֵּיצִים

וַאֲנִי מַצְבִּיעָה לְכָל הַכִּוּוּנִים:

"אֲנִי רוֹצָה אֶת זֶה (מַעֲדָן)

וְאֶת זֶה (סֻכַּרְיָה)

וְאֶת זֶה (שׁוֹקוֹלָד)

וְאֶת זֶה (עוּגִיָּה)..."

 

אַבָּא מְסָרֵב: "מְתוּקָה שֶׁלִּי,

קוֹנִים רַק בֵּיצִים".

אֲנִי בּוֹכָה קְצַת,

מְנַסָּה אֶת מַזָּלִי...

 

יוֹצְאִים מֵהַמַּכֹּלֶת

קַרְנֵי הַשֶׁמֶש מְאִירוֹת

וּבַדֶּרֶךְ חֲזָרָה-

עוֹד הַרְבֵּה הַרְפַּתְקָאוֹת!

 

כֶּלֶב מְרַחְרֵחַ לִי אֶת הַסַּנְדָּלִים

שְׁתֵי גְּבָרוֹת רוֹאוֹת וּמְחַיְּכוֹת

עַל הַמִּדְרָכָה יֶשׁ טוּר שֶׁל נְמָלִים

לְהִתְרוֹצֵץ מַהֵר-מַהֵר הֵן מַמְשִׁיכוֹת

 

 

לְצִדַּן שׁוֹכֵב לוֹ פֶּרַח

הוּא יָפֶה וְהוּא כְּחַלְחַל

רֶגַע, זֶה הַפֶּרַח שֶׁקָּטַפְתִּי!

לֹא שַֹמְתִי לֵב שֶׁהוּא נָפַל...

 

שׁוּב לְפָנֵינוּ מְכוֹנִיּוֹת לָרוֹב

וְחָתוּל שֶׁמִתְמַתֵּחַ בִּקְצֶה הַרְחוֹב

הוּא מְלַקֵּק מַיִם שֶׁזוֹחֲלִים הַיְשֵׁר אֵלַיו

זוֹכְרִים? הַמַּיִם מֵהַשִֹיחַ,

מֵהַצִּנּוֹר שֶׁמִּתַּחְתַּיו!

 

נוֹפַפְתִּי לְכֻלָּם. לְכֻלָּם שָׁלוֹם!

אֶת הַטִּיּוּל כַּנִּרְאֶה סִיַּמְנוּ לְהַיּוֹם...

 

כִּי אַבָּא קוֹרֵא: "נוּ, שִׁירָה! בִּזְרִיזוּת"

וּמַתְחִיל לַעֲלוֹת בַּמַּדְרְגוֹת בִּמְהִירוּת.

"אַבָּא, אַתָּה לֹא רוֹצֵה לְטַיֵּל יוֹתֵר?"

"אֲנִי רוֹצֵה" הוּא עוֹנֵה,

"אֲבָל אוּלַי בְּיוֹם אַחֵר..."

 

וּכְשֶׁנִּכְנַסְנוּ הַבַּיְתָה, אֲנִי מְרוּצָה

וְאַבָּא עָיֵף מֵהַמַּסָּע הַמַּדְהִים

שְׁאֵלָה אַחַת הָיְתָה לְאִמָּא:

"כַּמָּה זְמַן צָרִיךְ כְּדֵי לִקְנוֹת בֵּיצִים?"

 





© כל הזכויות ליצירה שמורות לנועם ו
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד