בנושא
בכרם
חדשות
 
תְּהוֹמוֹת / דויד אוחנה
בביכורים מאז כ"ז אדר ה´תש"פ

בְּרֶגַע שֶׁכְּאֵב אוֹחֵז, מְבַקֵּשׁ לָדָעַת
חַלְלֵי גּוּפִי, אֲנִי
נָס

לִתְהוֹמוֹת
רְחוֹקוֹת, אֲחוֹתִי
לְכוּדָה בֵּין הַצְּלָלִים
לֹא תּוֹחֶלֶת, לֹא תַּכְלִית
מוֹלִיכָה חֶרְפָּתָהּ בֵּין גּוֹרָלוֹת גְּנוּזִים

וּמִתְנַחֵם, אֲנִי לֹא עִם אֵלּוּ
שֶׁהַכְּאֵב נָגַע בְּנַפְשָׁם.
מְשֻׁחְרָר.



כאב

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדויד אוחנה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ט אדר ה´תש"פ  
התחלה מסתורית עם איזה חזיון מיסטי, בריחה אל תהומות הנפש - ומה מתגלה שם? משהו שקשור באחות.
הסיום לא מספיק בהיר, וממילא לא ברור מה החלוקה בין המשורר ובין אנשי התהומות - האם הכאב לא נגע בנפשו? האם הוא לא חוזה בצללים באחותו? אולי כדאי לחדד את האמירה ושהיא תונח על גבי מצע מוכן מראש בתחילת השיר.

הכישרון ניבט מהיצירה. המשך להנות אותנו מפירות ביכורך!
כ"ט אדר ה´תש"פ  
תודה רבה על תגובתך. אני לוקח את הערותיך לתשומת לבי, אעשה חשיבה עם עצמי להבהרת המסר.

אני סבור כי הבנת את כוונת המשורר (אם אפשר לדבר על כוונה שכזו...).

אכן, הכאב מבקש את גופו של המשורר. בניסיון לנחם את עצמו ולהתמודד עם המצב הבלתי נסבל הוא בורח לאנשי התהומות, שביומיום אולי רחוקים מאתנו, על אף היותם קרובים. אותם אנשים שגורלם אמנם נסתר, לא גלוי לסביבה, אך קשה מנשוא- הכאב נגע לא רק בגופם, אלא גם בנפשם, התקרב אליהם עד שמצא את תכליתו והזיק.

בין אנשי התהומות הוא צופה באישה אחת ידועה, אחות שמוליכה את חרפתה. אני מקווה שכולנו זוכרים מיהי האחות, ומהו הכאב שהיא נאלצת להוליך מידי יום (ואם איננו זוכרים, אז בא השיר כדי להזכיר). כשהוא צופה באחותו וחוזה בעתידה הידוע מראש, הוא מבין עד כמה הוא בר מזל. פתאום הכאב הפיזי לא מרגיש כל כך נורא.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד