שוב הפסיחה הגאונית בין השורה הראשונה לשניה. ממש כמו בקודם. שמת לב? הר געש פנימה זה טוב מאוד. הבית השני ישר זרק אותי ל"כל שושנה" של זלדה. נדמה לי שהרפרנס מכוון, אבל גם אם לא אז חן חן על הקישור. [וקצת להיות מחקר: איזה פער בין השיר הזה לשיר הקודם (סליחה). כמו שני מקומות נפשיים שונים לגמרי. כמו ההבדל בין כאוס חיצוני חסר שליטה לצמצום עצמי מכוון ומחושב. בימים כתיקונם לא הייתי מצליח לכתוב את שניהם באותו שבוע].