בנושא
בכרם
חדשות
 
הנביא / בארי חיים
בביכורים מאז ג´ אדר ה´תש"פ

על פסגות כרמל פוסע לו, מקלו בידו זקנו ארוך ואפור, פניו מתריסות
זהו מראו של הנביא המקומי, מופיע הוא מדי פעם לפעם לערער את סדרי חיינו הרגועים, כענן סערה אפור וזקן.
שמות רבים הודבקו לנביא המקומי, העורב האפור, עוכר ישראל, אך אף אחד מהם אינו טוב, כבשורות הנביא עצמו.
מסתובב הוא בארץ כחסר בית, יודע כל.
מפסגות כרמל אל הר האלוהים, מסתובב ומתריס על הזולת.
"שובו ממעשיכם!" קורא הוא בקול "עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים?!".
את נביאי הבעל הרג ואת מזבוחתיהם ניתץ אך את ליבנו לא השיב.
מהיר מחשבה הוא הנביא וחמתו כהצלפת שוט.
על בצורות וגשמים מכריז ועל מלחמות מתריע, המשוגע הזקן הוא נקרא בשורותינו , כסיל שעבר זמנו.
אל ביתי פסע באחד הימים, עייף ורגוז כתמיד, עולו על כתפיו ומעילו חבוט ממסעו.
כשביקש להיכנס סירבתי,  איננו מכניסים לליבנו משוגעים, במיוחד כשהם כועסים.
את ראשי ואת ביתי קילל, זילזלנו בו ובאלוהיו , זילזלנו בקללתו.
שלוש שנים יבשה הארץ כפי שהכריז.
לא נותר מספוא לחיות בהמה ובטח שלא לחיות אותנו.
תמיד בורח הוא, שליחי המלך רודפים אותו, אויב הוא למלכנו הטוב, הוא ואלוהיו.
אך כשם שהופיע כך נעלם, הנבואות נפסקו, הבצורת גם כן ולבנו נשאר במקומו, פוסח על שני הסעיפים.
והנביא? נעלם כאילו עלה בסערה השמיימה.
לפעמים, בימי קציר החיטים, מופיע נביא אחר, קורא לנו לחזור ממעשינו הרעים, קורא בשם אלוהיו.
אך הנביא המשוגע, העורב האפור נעלם.
ביתי נשאר עומד.

חלפו השנים, מלחמות התחילו ונגמרו, אני זקנתי וילדי ילדי שיחקו תחת רגלי, ביתי עדיין עמד יציב על ראש כרמל.
על קללות הפסקנו לדבר, וגם על אותו נביא טורדני שלמרבה הפתעתנו וחוסר שמחתנו שב אל מחוזותינו.
אך מראו השתנה, זקנו האריך, מבטו חם ואוהב, שוב אינו מדבר דברי אימה ומטיל את חמתו על כל השומעים.
עדיין קורא הוא בשם אלוהיו, אך במילים פשוטות ובליטופים, כבר אין מופתים ואש.
ואנו מזמינים אותו אל ביתנו, מכניסים אל חדרינו ואל חדרי ליבנו.
וכשם שמגיע כך מסתלק, אך הוא יחזור אני מבטיח לנכדי, כך עושה הוא תמיד, יחזור ויקרא בשם אלוהיו.
ואנחנו נחכה כאן בשביל להקשיב, כאן על ראש כרמל.

"שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך".



שינוי תוכחה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לבארי חיים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ז´ אדר ה´תש"פ  
שיעורי בית רציניים לא פחות ממה שעשה מי שכתב את פיוטי אליהו של מיצאי שבת. שכוייח.
אני רק תוהה לעצמי מה ניסית לומר פה בעצם? יש כאן אחלה מתודה: אתה נכנס לעיניים של מישהו מהתקופה ומתאר אותו. אבל מה בדיוק אתה מתאר? היסטוריוגרפיה של אליהו? יכול להיות שחסר קצת עניין משלך בדברים, נקודה או עניין שאתה רוצה להציף ביחס לדמות? הייתי רוצה לראות פה היסטוריוסופיה, לא רק היסטוריוגרפיה
ח´ אדר ה´תש"פ  
מה שניסיתי להראות פה היא את נקודת השינוי המפליאה בין אליהו התנכ"י הכבד והמפחיד לבין אליהו החביב ו"סבא הנחמד" שבא לברית מילה ולליל הסדר, זה פשוט נקודה שמפליאה אותי בדמות של אליהו.
ה´ ניסן ה´תש"פ  
גם אני מחפש כאן משהו מעבר.
התיאור יפה, אבל אני מחכה לשלב הבא. לסיפור.
שמת תגית "שינוי". אבל אין תהליך בסיפור הזה, השינוי לא מוסבר. אתה רק מציין שזה קורה.

אני מרגיש שיש כאן פוטנציאל לסיפור טוב, אבל צריך להוציא אותו אל הפועל.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד