בנושא
בכרם
חדשות
 
כשאהיה גדול / איתמר9
בביכורים מאז כ"א שבט ה´תש"פ

יום אחד כשאהיה גדול ויתקוף אותי זרם של נוסטלגיה, אפתח את מחברותיי המתפוררות, אנסה להיזכר איך הייתי אז, ילד קדוש וטיפש, לפני גל הפכחון הראליסטי ששטף את חיי מבלי משים.

ומה הם חיי אם לא גוש בטון אפור שמידי פעם מתפורר

נסדק

ומתנפץ

ואיפה את נמצאת כשהדמויים שלי נהפכים לעיסה דביקה שקשה לקלף מהמושב האחורי בסוזוקי.



נוסטלגיה ניפוץ

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאיתמר9
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ה שבט ה´תש"פ  
היא ממש הגשמה עצמית של הקטע וזה יפה.
לגבי האמירה הכללית שאתה מעביר פה, היה לי בה משהו ישיר מדי. לפעמים היא יכולה להיות עוצמתית יותר אם תמצא את הדרך להצביע עליה בלי להגיד אותה ממש. ממליץ לנסות.
אבל חוץ מזה, גם כאן וגם בקטעים האחרים שהעלית, יש משהו אסוציאטיבי מופרע בסגנון הזה שלך וזה מעניין ומושך.
כ"ה שבט ה´תש"פ  
אהבתי את הישירות כאן כי היא מבטאת התרסה, אם כי אני ממש לא יודע אם התכוונת להתריס. זה בלבל אותי בשלושת הקטעים שעכשיו פרסמת. מצד אחד הנוסטלגיה, להבנתי, קיימת כבר עכשיו, ולא רק יום אחד (אחרת אני לא מבין איך גוש בטון יכול לדמות דימויים). מצד שני לא ברור לי אם זאת נוסטלגיה אוהדת או סתם געגוע, אם יש כאן עמדה מגובשת או תסכול (או כל מילה שתבחר) שנובע מהראלי.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד