בנושא
בכרם
חדשות
 
אבידה / יודל´ה
בביכורים מאז כ"ט טבת ה´תש"פ




כשהָלכת
נשארה לי ישיבתנו
בעיניים נוצצות
קופאים ‏ משוגעים על גג
מהססים על הסף
ואָת מעלה בי אֶת כאב
העקדה
שבציוי אל תשלח

לא אשקר לָך
שמך נהגה בשפתי
והחום עדיין ישנו
שורף בקצות האצבעות
שמעולם לא נגעו

אני עוד משתהה
רועד מירושלים
בתחנות בהן היינו
מעכבים את רגע הפרידה
וחיוכך מאיר אל תוך הלילה


אולי עוד אגלה
איך שבסוף הוציאה
אבל ריבוינו של עוילם
הנפש נעה ונדה
הדרך אל הבית
עודנה





© כל הזכויות ליצירה שמורות ליודל´ה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ח´ שבט ה´תש"פ  
וואו. באמת, חתיכת שיתוף. לא ברור מאליו, היכולת לדבר ככה את ההכי הכי כנה שלך. לא כלפי עצמך, ובטח שלא כלפי אחרים. מה אני אגיד, נדמה שאתה מצליח להשתמש בכלי הכתיבה הנהדר הזה כדי לדבר עם עצמך וזה וואו. מה עוד צריך משיר.

כמובן שאם קוראים את הדברים כחלק מרצף השירים האחרים שלך שמתכתבים עם התחושות האלו שמדוברות פה, מקבלים מושג הרבה יותר משמעותי על מה שעובר פה. [וזו ההזדמנות למי שטרם ראה, לחפש בכרם של יודל'ה את "שתהיי לי חבל" ו"בקשה ליחידות"]. הלבוש ה"עקדתי" שהענקת לתחושות האלו עכשיו מהווה מדרגה נוספת וחשובה בעיניי.

הבית הראשון היה זלדאי משהו. כמעט קראתי אותו כבר בניגון של "כאשר היה המלך חי". שמת לב? בכוונה?
חוץ מזה, הסגנון הוא כ"כ אתה. כרגיל. הרמיזה לאבידת בת מלך- וואו. פשוט מטורף. התחנות הקטנות שתופסות אותך- איזה תיאור נהדר. מייצר הזדהות בצורה ממש בלתי מוסברת ומתוארת.

[התלבטתי אם להוסיף, פעם התנהל דיון סביב יצירה שלי, "קוצים", בין היתר ביחס לשימוש ב"אל תשלח ידך אל הנער" ו"עקידה" שכזו בהקשרים שאתה מדבר. פספסתי שם קצת את היכולת להגיש את זה מעודן מספיק. אז לפרגן לך שנדמה לי שהשכלת לעשות שימוש יותר חינני בשילוב הארמזים האלו ממה שאני הצלחתי לערבב שם. זה בול איםה שצריך בין רמוז לגלוי].
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד