רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה

רק חברים בכיפה יכולים לדרג יצירות

דרוג היצירה

שאתה פה. וואו, וואו, איזו הבלחה.

(והשיר
לא נראה לי שיש מה להגיד. זה כואב, וזה חד, ועובר מצוין. אתה יודע לכתוב. ותודה. ובהצלחה. )

השיר הזה מדוייק כ"כ. בחיי שזו לא רק מטאפורה, התמונות האלו, ואולי דווא לכן זה מה שהופך אותן למטאפורה הכי טובה שיכולה להיות לנשף-עיצוב-הזכרונות המשוגע הזה של שלבי פוסט שכאלו. לא הייתי מצליח לתאר את זה טוב יותר [וכמה שקיפלת פה בתוך כמה שורות, זה גם מרשים ביותר].

"שאבין בחדות איפה החיוך שלך נגמר ואני מתחיל
לתהות אם לטעות"
[וואו. זה היה מכה בבטן הרכה. פתחת את כל הפצעים פה]



משמח לראות שאתה חוזר לכאן עדיין, לבימה הזאת, ועוד עם כאלו חומרים טובים. תודה!