רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה

רק חברים בכיפה יכולים לדרג יצירות

דרוג היצירה

שהשיר הזה ממש נפלא (באידיש אומרים "מוירדיק" , שזה נורא ואיום, אבל בקטע מתפעל)

והציטוט ששמת בפרומו (שקצת מתפספס האמת, ממליץ להעביר לגוף היצירה) בכלל מערבב כאן הכל וזורק להמון מקומות.

אהבתי מאוד את הסוגריים והמשחק העדין בהבדלי הניקוד.

אוסיף, שבגלל שהשיר הזה כל כך נגע, אני מרגיש שקצת ליטוש ודיוק היו עושים לו טוב .

אם תרצה אוסיף הערות נקודתיות

תמיד שמח לקבל הערות

שהציטוט שהוספת עכשיו שופך אור חדש על כל השיר הזה וזורק אותו למישורים אחרים לגמרי [ואיזה כיף שכל העולם בערך לומד עכשיו בבא קמא ואפשר להבין].
אני אציין גם שמה שהיה יפה בעיניי בשיר הזה זו העובדה שיש בו שאלה נוקבת, מה שלא תמיד קיים בשירי "איפה החצי השני שלי". כלומר, הרבה פעמים שירים שמתעסקים בתשוקה לקשר זוגי מתמקדים בעיקר בחווית החיפוש, בחווית החוסר, בחווית ה"מסע" הלא נגמר ובאופן כללי במימד החווייתי שבעניין [ואולי לא לחינם, זה מימד דומיננטי למדי בשלבים שכאלו]. וכאן הצלחת להכניס את הפן החווייתי לתפקיד משנה של תפאורה, בעוד שהנושא המרכזי הוא דווקא התהייה השכלית-קיומית שהמסע הזה מייצר- איך בכלל לגשת ללהיות ל"שניים" כשאתה עוד לא סגור על מה זה להיות "אחד". ואני אצטט את ליבת הדברים [יפה שידעת לומר את זה מפורשות, ועדיין לא להפוך את זה לדומיננטי מדי]:
שֶׁיִּהְיוּ כְּלָל
מִבְּלִי שֶׁיִּהְיוּ פְּרָט.
זה יפה מאוד, להצליח לא להסחף לבנאליות של חיפוש זוגי ולעסוק בקיומיות של המצב הזה.
ולראות את כל זה בראי הציטוט שצירפת, לחשוב על חוסר ההצטרפות הזו במונחי חוסר הצטרפות מעולם כאילו כ"כ לא קשור- טוב כבר אמרתי, זה באמת זורק למקום אחר ושופך אור יפה מאוד.
זה גם הופך את השיר שלך למשמעותי הרבה יותר בעיניי.
מצטרף ליודל'ה, גם בעניין הניקוד וגם בקריאה להדק אפילו עוד קצת כי באמת יש פה אוצר די רציני ששווה ללטש.
תמשמך לשתף אותנו, אני הולך ונהנה מפעם לפעם!