בנושא
בכרם
חדשות
 
לשוח בשדה ב´ / יודל´ה
בביכורים מאז כ"ב כסליו ה´תש"פ


                                    ללביא


כולם צופים במסך
ופני אל הקיר
כשננעלו הדלתות נזכרתי
כי פנה היום

לשוח באולם קולנוע
על מסך , גיבור מהלך בשדות
נערה נופלת מגמל
ואני רץ
נאבד אחר הבקשה
בדרכים המוכרות





© כל הזכויות ליצירה שמורות ליודל´ה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ד כסליו ה´תש"פ  
התלבטתי כמה זה הולך להתכתב עם החלק הראשון. סדרת לכה דודי שלך צפה לנגד עיניי. יש לציין אבל שהוא היה לי הרבה פחות קשור באופן פשוט. רק אחרי קצת מחשבה.

קודם כל, בניגוד לחלק הראשון- כאן הכל יותר חידתי. אני מרגיש שאתה תמיד מתנדנד על הסקאלה הזו בשירים שלך, לפעמים נוטה לכאן ולפעמים לכאן. התלבטתי ביני לביני מה בעצם התמונה שאני רואה פה. הקפיצה בין הקולנוע, התנ"ך והתפילה לא היתה לי מספיק נהירה לי. יש לזה את המסתורין שלו, על יתרונותיו ועל חסרונותיו.
מצד שני, קשרת אותם באופן שדווקא פותח את המחשבה לקשר פנימי לא צפוי. התחלתי לדמיין את הסיפור התנ"כי בראי הקולנועי ואת השדה של יצחק בעולם המודרני וזה יופי ממש. כשאני חושב על זה, אולי מהבחינה הזו דווקא טוב שהשארת את כל הקצוות פה מספיק פתוחים.

הארמזים פה טובים.

"כי פנה היום" הופך את הבית הראשון לכמעט פיוט, בגלל ההקשר החותם שלו בתפילה. אהבתי את זה.

והמרדף שיש פה אחרי לא-ברור-לי-מה הוא ממש חלק מהאווירה של נבכי התפילה, ובהקשר הזה אני מרגיש שאתה מאוד מתכתב דווקא עם חלק א' של השיר הזה [כלומר, לשוח בשדה]. ואולי גם לך, "ההומו-מתפללוס", זו החוויה, לא רק לי הקורא מבחוץ. ואז בכלל גדלס.
כ"ה כסליו ה´תש"פ  
אני אוהבת את השיר הזה.
יש משהו שממש תופס אותי בדימוי של תפילה באולם קולנוע.
מרגישים כאן (לפחות אני), כמו בשיר הקודם, איך התפילה היא חלק אינטגרלי מהחיים אבל יחד עם זאת נפרד לגמרי.
הבחירה לשים בסרט את הסיפור של יצחק ורבקה הופך את תפילת מנחה לדבר הגדול שהיא באמת, מעבר לחוויה היומיומית.
והשיר הזה בכללותו יפהפה.
תודה
ל´ כסליו ה´תש"פ  
תודה
ציפור, אני בהחלט מכוון למשהו שונה מלכה דודי א' וכו', שהוא בעצם שיר אחד שמורכב מכמה תמונות. מה שקורה כאן זה יותר מחזור שירים בו כל אחד עומד בפני עצמו, אך קשור בכותרת העל של תפילת מנחה.

מעניינת הערה על החידתיות, לא כיוונתי לכך באופן מכוון.
וואו סוג של פיוט, זאת מחמאה רצינית.
והפיסקה האחרונה בתגובה שלך בהחלט מדייקת את החוויה הלא ברורה הזאת.

מילתא, קודם כל זה לא רק דימוי אלא סיפור אמיתי (לא לי, אבל בהחלט קרה). אבל את לגמרי צודקת.
ההארה שלך על ההכנסה של יצחק ורבקה, שימחה אותי מאוד. כי האמת שלא לגמרי הבנתי למה בכלל עשיתי את זה 😏
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד