רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה

רק חברים בכיפה יכולים לדרג יצירות

דרוג היצירה

בעקרון, אני לא מרגיש צורך אפילו להכביר במילים נוספות. זה ממש מה שאתה אוהב לכנות גדל'ס, התחושות שמתוארות כאן.
[אולי רק שתי נקודות עיצוביות שהאירו לי פה ביופיין-
א. הרפרנסים כ"כ מגוונים. ערבוב עולמות נהדר. זה אמצעי שממש מתאר את הסיטואציה הנפשית המעורבבת הזו.
ב. אין פה פסיחות. שורות שלמות. וקצרות. כמו צרורות מדוייקים. אתה מצליח להשתמש ב"מינימליזם" הסגנוני הזה שלך בחן. לא מחביא רמזים בשורות שבורות; פשוט וכנה.]

נגעת

מחשבות (מעורבלות קצת, תסלח לי וכו')

קודם כל, זה חד ופוצע, כאילו, העברת את תחושת הפצע בצורה די מדוייקת.

אני אוהבת את התמונה בבית השני, אם כי אני חושבת שהיה נכון לומר אותה בלי המילה רווקות, כדי להעביר את תחושת הרווקות ללא המילה המפורשת.

הבית האחרון מאוד חזק, אבל אני לא מצליחה לגמרי להבין את השורה הראשונה, לא ברור לי מה היא תורמת לשיר.

אני חושבת קצת על הדינמיקה שיוצרות המילים חפץ-פצוע-שברים, יש בה חן, אבל גם (נראה לי) שאולי היה נכון להעביר את הפצע (כמו את הרווקות) ללא השם המפורש (אני רוצה להרגיש פצוע ולא לדעת פצוע).

אני אוהבת את הרפרנסים המרובדים, כייף לי שאתה מתייחס למלכים ולגרוסמן ביחד, יש בזה כנות מדוייקת, שכוייח.

תודה

איזה תגובות גדל'ס...

ציפור, שמחתי מאוד על ב'
כתם, אז את הערה שלך על הרווקות, קיבלתי זאת הייתה מילה שגם התלבטתי עליה.
את שאר הערות אני שומע, אבל בנתיים לא מקבל.
אני מחבב את השורות האלה. ומרגיש לי שההנגדה הישירה לדוד עושה כאן משהו.

גילוי נאות. לא קראתי את שתהיי לי הסכין, אבל אני מחבב את הצירוף. אז אין לי כל כך מושג על כל המשמעויות שהארמז הזה עורר