בנושא
בכרם
חדשות
 
שלטון האש - פרק א´: ההצעה / האסיפורים
בביכורים מאז ה´ כסליו ה´תש"פ

מאירועי הפרקים הקודמים: ביונדר מצא שאחד מקריסטליו נסדק. באי בורון נרדפות אישה ותינוקת על ידי ציידי מכשפות, אך דרואיד זקן מציל אותן. האישה נעלמת ומשאירה את התינוקת. הדרואיד לוקח אותה איתו.

--

20 שנה לאחר מכן  

'מה בסך הכול עשיתי?' חשב ריק ריסקי הצעיר לעצמו בזמן ששוטט בתוך תאו הקטן.

השופטים אמורים לחרוץ את דינו עם שחר. החלון המסורג הראה שזמן זה יגיע בקרוב.

הוא חשב איזו טענה יוכל להגיד על הפריצה שלו 'רק רציתי להרווייח קצת כסף'.

צעדים מתקרבים. 

'לא יכול להיות שכבר נפלה ההחלטה'.

תוך רגע הויעה אישה צעירה שהייתה מעט מבוגרת ממנו.

היא אחזה בלפיד עמדה ליד התא וסרקה אותו במבטה.

ריק לבש מדי אסירים בצבע כתום, שיערו השחור פרוע וכולו היה מלוכלך. היא לבשה מכנסיים ארוכים, חולצה ישנה ונעלי עור ישנות

'משרתת'.

היא מיששה בשיערה הקצר "שלום ריק! איך אתה מרגיש?".

"כולי נרגש לקראת מחר. כנראה היום האחרון בחיי" חייך ריק והביט בנעליה. 'כמה הן יעלו אם אשיג אותן?'.

"מעניין שאתה אומר את זה," אמרה האישה. "יש לי, או יותר נכון - לאדון שלי, הצעה מפתה בשבילך".

"אשמח לדעת, קודם כל, מה שמך עלמתי? ומי הוא האדון הזה שלך?".

"שמי הוא סטאריאנה מרדית' השנייה. אבל אתה יכול לקרוא לי סטאר אם אתה רוצה". ענתה אני נושאת הכלים של סר נייג'ל".

נשמע לריק שסטאר אומרת את שמו בגועל.

"מה לאישה יפהיפייה ולגנב קטן ועניו כמוני?" שאל ריק.

סטאר נשענה על הקיר. זה ליכלך את שיערה, אבל לא נראה שהיה אכפת לה.

"הוא חושב שכדאי לך לעבוד בשבילו. הוא שלח אותי להודע לך שהוא יכול להציל אותך".

"ומה יצא לי מזה?".

סטאר הוציאה משרוולה צרור מפתחות קטן ונופפה בו בידה.

ריק בהה באי אמון. נס!

סטאר הכניסה לשרוולה את המפתח ושילבה ידיים "אני מבינה שאתה לא מעוניין. מאחלת לך המשך חיים טובים!".

ישר כשהפנתה את גבה וצעדה צעד אחד קרא ריק "חכי רגע! אני רוצה לדעת עוד על המשימה!".

היא פנתה אליו "פשוט. הולכים, אתה גונב משהו, חוזרים - ואתה מזוכה מכל אשמה!".

"הולכים - ברבים?".

"כן," נאנחה סטאר. "רק אתה ואני".

"ואיפה זה המקום הזה שנייג'ל רוצה שאגנוב שם?".

"אה, שכחתי את הפרט הזה. טירת דופאל, האי הקמל".

"את משוגעת?" נחרד ריק. "את לא שמעת על האי הקמל? המיתוס על שושלת דופאל?".

"לי יש סיבות משלי לצאת למסע הזה," אמרה סטאר בכעס. "השאלה שלי היא - האם אתה מעדיף למות עוד כמה שעות, או להיחלץ ולהסתכן במוות?".

ריק נאנח "אני מניח שבגלל הסכנה במשימה, נייג'ל מעדיף שהמשרתת שלו תצא למסע במקומו, אני צודק?".

"להתראות!" ענתה סטאר ברוגז, הלכה למקום שבאה ממנו.

כשכמעט נעלמה מעיניו קרא ריק "אני מצטער, סטאר! תחזרי בבקשה!".

קולות הצעדים של סטאר הופסקו לכמה רגעים.

'אני באמת משוגעת?' תהתה סטאר ואז חזרה לריק.

"מה אתה רוצה, ריק?".

"אני מסכים! רק תוציאי אותי מהתא הזה".

"רק שתדע שאם אתה תברח - לא יהיה קשה לתפוס אותך," הזהירה סטאר. "הבאר הזכה מראה הכול".

"כן, כן, שמעתי על השטויות האלה...".

"זה נכון" נאנחה סטאר.

"אם את אומרת, חברה יקרה".

סטאר פתחה את התא ואז תפסה בחולצתו של ריק "שיהיה לך ברור - אנחנו עמיתים למשימה. לא חברים! זה ברור?".

ריק הנהן והיא הרפתה ממנו.

"עכשיו, אתה לא יכול להסתובב בחוץ לבוש כך," היא נעלמה לרגע והביאה שני תרמילי מסע גדולים. אחד נשאה על גבה ואת השני אחזה בידיה - וזרקה אותו לכיוון ריק. ריק קפץ כמו שהיה רגיל ותפס אותו בזמן. "בתרמיל ישנם בגדים להחלפה, תתלבש".

"אבל...".

"אל תדאג, אני הולכת לבדוק משהו - לכן לא אסתכל".

ריק החליף את כל בגדיו ושם את מדי הכלא בתרמיל.

היו אלה בגדי מסע חומים פשוטים לגמרי עם חגורת עור ומגפי עור גבוהים. הם בטח משומשים. אבל לפחות הכולבמידה שלו.

כשהסתובב ראה שגם סטאר הספיקה לפניו לסיים לשנות את בגדיה לבגדי מסע דומים לשלו, רק שעל חגורתה היה קשור נדן ובתוכו חרב קצרה, ולמגפה היה חגור פגיון קטן.

ריק הצדיע "בסדר בוס, מה עכשיו?".

"הזרקתי לשומר בחוץ עוד מנה של סם שינה, זה ייתן לנו אפשרות לצאת מבית הסוהר".

"אבל אחר כך?".

"נתפלל שלא יעצרו אותנו כשתפרוץ את שערי החומה".

כשאני מה?" פער ריק עיניים.

--

הנזיר זאקירי הזקן הביט מחלונו במגדל. השמש עמדה לזרוח. המזל הולך להאיר פנים לעולם.

הוא הרגיש בליבו שזה רק תעתוע. חזיונותיו בימים האחרונים סיפרו לו משהו שהוא לא הצליח לקלוט.

הוא רק ידע שכל פעם שיצא מטראנס - הזיע לגמרי ולקח לליבו זמן להירגע.

'מה חומק ממני?'

דפיקות נשמעו על הדלת.

'היא סוף סוף הגיעה'.

"יבוא!".

בוסר, משרתו האישי והצעיר שהיה חדש בתפקידו, פתח את הדלת.

"נבדל נכבד, אישה באה לראותך. לתת לה להיכנס?".

"כן, בוסר יקירי, תודה לך!" אמר זאקירי, ואז הוציא מכיס גלימתו הכסופה שקיק "אתה רשאי ללכת ולהשתמש בכסף הזה כאוות נפשך! תחזור מחר לשעת התה בערב".

בוסר ניגש בהתרגשות ולקח את השקיק "תודה אדון נכבד!".

בוסר קד ויצא, ובמקומו נכנסה אישה צעירה מעט  בעלת גלימה בצבע סגול.

"מה שלומך, הנבדלת פריידה?".

"המנזר החדש שלי פועל טוב, תודה על המלצתך למלך".

היא חייכה והחיוך שלה הרגיע אותו. היא הייתה המתמחה האהובה עליו, שהצליחה יותר מכל המתמחים שלו.

"אגש ישר לעניין כי הוא בהול" אמר זאקירי.

"מה יש, אדוני?".

"אני זקוק לסיוע ממך, כדי לבצע למסע בין המימדים".

"אבל זה יכו...!" מחתה פריידה.

"אני מודע לסיכון," אמר זאקירי. "אבל אני צריך תשובות לשאלות שלי, ורק כך אוכל למצוא אותן".

פריידה הביטה בו בריכוז מספר רגעים. שואלת את עצמה האם אפשר לסמוך על זאקירי שהוא באמת זקוק לטירוף הזה - או שזה ניסיון כדי של זאקירי במטרה, ואז גם היא עלולה להינזק.

"בסדר," אמרה. "רק אשמח קודם אם תגיד לי - למה?".

"יש לי הרגשה שהעולם שלנו הולך להשתנות מקצה לקצה - ולרעה.

המשך יבוא...



סיפור בהמשכים פמטזיה

© כל הזכויות ליצירה שמורות להאסיפורים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד