בנושא
בכרם
חדשות
 
לשוח בשדה / יודל´ה
בביכורים מאז ט´ חשון ה´תש"פ

בְּתַחֲנַת דֶּלֶק בִּכְבִישׁ הַמִּנְהָרוֹת
קוֹלוֹת הַמּוּאַזִּין מִבֵּית לֶחֶם נִשְׁמָעִים הֵיטֵב
אֲנִי וְעַבַּאד הַמְּתַדְלֵק (כָּךְ רָשׁוּם עַל הַתָּג)
נוֹטְלִים יָדַיִם לַתְּפִלָּה

כְּשֶׁאֲנִי עוֹד נֶאֱחָז בַּגַּרְטְל
מְאַסֵּף שְׁאֵרִיּוֹת הַכַּוָּנָה
עַבַּאד כְּבָר
כּוֹרֵעַ מִשְׁתַּחֲוֶה
                      וְקָם

מַבִּיט בִּי כְּמוֹכִיחַ
עַל שִׁהוּי הַזְּמָן
וְאֵיךְ אַסְבִּיר לוֹ
לֵב נִקְרָע
אֶל הַמִּלִּים
וְטֶרֶם נַעֲנָה





© כל הזכויות ליצירה שמורות ליודל´ה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ חשון ה´תש"פ  
"לב נקרע
אל המילים
וטרם נענה"

כמו תפילה בפני עצמה. תודה
י"א חשון ה´תש"פ  
יש כאן שני "פערים" בין המתפללים, דהיינו, נוצרים כאן שני מפגשים. המפגש הראשון הוא המפגש הדתי והמפגש השני הוא המפגש בין מי שמתפלל בתוך יום עבודה (שיש לעצירה הזו באמצע היום ולמה שיוצא ממנה, יחד עם המוגבלות שלה חן בפני עצמה) לבין המתפלל בדרך, לכל אחד מהם יש אילוצים משלו.

זה מעניין כי הרבה פעמים תפילה באמצע יום עבודה היא לא ממוקדת כוונה ולעיתים זה שהופך אותה למעניינת, ואולי זה ההבדל בין הדמויות בשיר ובין התפילות שלהם.

אני אוהבת את זה, תודה.
י"ב חשון ה´תש"פ  
אמרה, הצבת שתי תפילות, רגעי מפגש, עמידה נוכח פני ה' או כל תיאור אחר, אחת מול השנייה. שתי דתות. וזה כבר מעניין

המהלך נוגע; הבית הראשון כמו אקספוזיציה שמתארת את המצב, רגע לתת לקורא להבין לאן נקלע, וההמשך הולך ונשבר (גם במילים עצמן, המהות, וגם בצורה). תודה על זה.
עוד משהו, אף פעם לא הבנתי למה להזיז מילים בשירים ולסדר אותן בכל מני מבנים שהן לא הצמדה פשוטה לימין הדף, ומה שעשית עם ההשתחוויה של עבאד מדויק מאוד. מרגיש שההעמדה של המילים בצורה הזו זו הדרך הנכונה לתאר, רק ככה. (אני קוראת את זה כמו השתחוויה מסויימת יהודית דווקא, של כורע-משתחווה כפעולה אחת, ואז קם, בנחת. וההצבה של המילים לאט לאט שמאלה כמו מבטאת את התנועה הזו, שיש שם משהו שזז ומתקדם)
י"ב חשון ה´תש"פ  
אגב, הרווח הגדול בהתחלה מכוון?
י"ד חשון ה´תש"פ  
איזה פלא של מקום
איזה פלא של אנשים שמסתובבים כאן.
תודה על התגובות שבאופן מאוד מפתיע נראה שכל אחת מהן נגעה באיזור אחר בשיר.

אחד הדברים המופלאים בלפרסם שיר ולקבל תגובות מקוראים, זה הקריאות השונות שפתאום מגלות לך דברים חדשים על השיר שכתבת .

הערה של כתם על העניין עם היום עבודה היא חידוש בשבילי, ואכן זה בהחלט נוכח בשיר. למרות שכלל לא כיוונתי לשם . (החוויה הזאת מאוד חזקה ויש לי רצון גדול להצליח לנסח גם אותה מתישהו)

מפרש, אני גם תמיד תוהה על הקטע הזה. ובעצמי התלבטתי מה בכלל ניסיתי לעשות עם זה, והנה באת ונתת פשר.

מילתא, הדיבור הזה של להתייחס לתיאור התפילה כתפילה בעצמה , מהרהר אותי בקטע טוב

תודה
כ"ד כסליו ה´תש"פ  
להתייחס לזה גם כיצירה עצמאית בודדת וגם ביחס לחלק ב' שכתבת לה.

א. מאוד אתה, במובן הזה של לשים את המושא על השולחן ולא להסתפק ברמזים. כלומר, זה רמוז בכל מה שקשור לתוכן התפילה שלך ולחוויית "הכוונה והמילים" שאתה מספר לנו עליה רק דרך המראה המשלימה של עאבד. אבל כל הסיטואציה, הצבעים, ריח הדלק ורעש המכוניות ברקע- זה ממש קיים מצד עצמו ולא רמוז [וכמו שכתם אמרה לאחרונה על חוויית הרווקות שנגעצ בה בשיר אחר- לפעמים החן הוא לצעוק את המילה בלי לומר אותה. וכאן זה הולך מעולה. אתה צועק המולת-צהריים-טורדת-כוונה בלי לומר אותה במפורש]
בחלק ב' שכתבת- הכל כבר היה חידתי יותר. ע"ע שם.

חוץ מזה אמרו פה יפה לפניי, המשתחווה וקם מעולה בהזחה שלו. וגם, שהצלחת למקד את התמונה מאוד מהר. מיקום. סאונד. תחושה. בום, אני כבר בפנים.

[ושהתלבטתי על הסוגריים פה ועל תרומתם, ואם לא היה ראוי כבר להוריד אותם שורה או משהו]
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד