בעומדך ליד החלון, מביט אל הרי התחשים החומים, אל מרחב ריק.
אל האנטנות הרחוקות ואל הבית הערביים, אל תתפלא אם לפתע תזרוק את עצמך מן החלון במטרה להתעופף, לרחף מעל ההרים והבתים, לעוף אל ארצות החום כחסידה.
בעומדך ליד החלון מביט אל רכב צבאי עובר בהר ועל דגל מתנפנף מעל בית, אל תתפלא אם פתאום תתגעגע לדבר רחוק.

ואז תירד, תיקח תרמיל ותצא לדרך, לדרך בלי סוף, ובסוף, בסוף כאשר תגיע, תתגעגע חזרה.
אל החלון ואל הרי התחשים החומים, אל המואזין ואל בתי הערבים, אל נוף ים המלח ואל הרי אדום, ואז תמהר לחזור, תרוץ בכל כוחך ושוב תתגעגע אל ארצות החום ואל האגמים והיערות, מה לך כאן בין הרים קירחים? 
ומיד תרוץ אל ארצות החום, ושוב תתגעגע.
בעמדך ליד החלון, הישאר שם! למי זה מפריע? 
כך טוב יותר.