הבמה של חייך על מסך מרצדת

תפאורה שנבנית על ידי המקלדת.

מביימת, מפיקה וגם שחקנית

מלטשת מידע, מכניסה לתבנית.

מעלה כל יום בלחיצת כפתור

תמונות עם פילטר שמסננות את האור.

תופרת סיפור ושוזרת בו חוט

מגישה לעולם רקום עם קישוט.

מרגישה בודדה, מוקפת חברים,

כלואה בעולם בשני מימדים.

קוראת תגובות, כל לייק סופרת

משתפת, עוקבת, התחושה ממכרת.

יש לך צורך לייפות כל פרט בחייך/ להפוך כל אירוע ליצירת אמנות,

לשתף אנשים שאת לא מכירה/ ולעורר אצלם את יצר הסקרנות.

תפסיקי עם זה, תהיי אמיתית

אל תעלמי במדיה החברתית.

אל תשארי תקועה במשבצת

נפצי את חומת הזכוכית הנוצצת.

פרצי גבולות של מציאות מדומה

תראי לעולם את נשמתך הטהורה.

פקחי את עינייך, הביטי סביבך

לא צריך את כל זה רק כדי להשתייך

בעולם האמיתי יש משפחה וחברים

אפילו בלי פוטושופ, אותך הם אוהבים.