רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה

רק חברים בכיפה יכולים לדרג יצירות

דרוג היצירה

הרעיון חמוד מאוד, מחייך אותי באהדה. הבחירה לכתוב אותו בחרוזים מתאימה מאוד, בעיניי, ותורמת לאווירה (מה שמאפיין ספרות ילדים- כתיבה על התמודדויות עצובות או טראגיות [לחלק מהאנשים הנמוכים הגובה הוא עניין רגיש מאוד, אבל כמובן שזו הכללה] בדרך שמנגישה את הקושי בצורה יצירתית, נעימה ומשעשעת.)
שתי הארות טכניות - זיגזגת קצת בין המשלבים. חלק מהמילים במשלב גבוה יותר ("להסב"), לעומת רוב השיר שנשאר במשלב של דיבור יומיומי. זה משהו שיכול לקטוע את הקריאה וללהוריד מאיכות היצירה. ובגדול תמיד עדיף להישאר באותו איזור משלבי (המצאתי ביוטי?) של מילים, בעיני. עוד משהו קטן, כל השיר כתוב בחרוזים חוץ משלושת השורות הראשונות. זו לא בעיה, ואין חוקים, אבל זה כן צורם לי קצת. כי השאר זורם יפה מאוד, החרוזים מתחרזים וכמו שכבר כתבתי תורמים הרבה, אז אני תוהה למה לא להקפיד עליהם מההתחלה.

סליחה אם יצא לי תוקפני, מקווה שברור שהכל מעיניים לא מקצועיות ולב פתוח .
סחתיין!

תודה, צודק/ת.
האמת שהשורות הראשונות היו הקו המנחה שלי שעליו בניתי את השיר. הן מתארות את הדבר שהכי מפריע לי וכואב לי ומשם התחלתי לכתוב.