המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
הלב עדיין זוכר להתפלח / משוטט בשיממון
בביכורים מאז ט´ תשרי ה´תש"פ




הַלֵּב עֲדַיִן זוֹכֵר
לְהִתְפַלֵּחַ בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים

בְּרֶגַע אֶחָד אֲנִי מְקֻלָּף וְשַׁבְרִיר
כְּמוֹ עוּבַּר בְּתוֹךְ בֵּיצָה.
הַכֹּל עַכְשָׁו צָרִיךְ לִקְרוֹת
נָכוֹן.

כַּמָּה קָשֶׁה לִתְפֹּס
אֶת עַצְמְךָ לְבַד
תָּמִיד נִשְׁאַר אֵיזֶה פֶּתַח לִבְרֹחַ.

אֵיךְ תָּמִיד מְנַסִּים לָגַעַת
בְּעֶצֶב חָשׂוּף
מִישֶׁהוּ בַּסּוֹף יִתְחַשְׁמֵל פֹּה.

אַל תְּחַכֶּה לְאִשָּׁה כְּמוֹ לַמָּשִׁיחַ

מִשֶּׁטַח אֵשׁ מ5 עֹמֶק שִׁזָּפוֹן, מִלִּים כְּמוֹ בַּיִת, אֲדָמָה וְאוֹר מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ נִשְׁמָעִים רְחוֹקִים (וּקְרוֹבִים) יוֹתֵר מִתָּמִיד.
הַלֵּב צוֹרֵחַ עִם שַׁאֲגַת הַמְּנוֹעִים
הַגּוּף נִפְרַשׂ כְּמוֹ מֵאֵלָיו בִּצְרוֹרוֹת הַמַּקְבִּיל
יֵשׁ מָשׁוּ אֲפִלּוּ קְצָת מְנַחֵם בְּכָל הַסִּפּוּר הַזֶּה.

בַּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי

נִרְאֶה שֶׁסַּךְ הַכֹּל טוֹב לִי.
מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן זוֹרְקִים לִי
זוּג מַדִּים וּדְרָגוֹת
אֲנִי הוֹלֵךְ מְדַבֵּר צוֹעֵק וְיוֹרֶה
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת.
אֲנִי יַחֲזֹר: טוֹב לִי.
(וַעֲדַיִן בְּסוֹף הַיּוֹם
יֵשׁ אֵיזֶה יֶלֶד בִּפְנִים
בִּדְמָמָה בּוֹכֶה בּוֹכֶה)

יֵשׁ חַיִּים מֵעֵבֶר לְכָל הַזֶּה

יֵשׁ חַיִּים אַחֲרֵי כָּל זֶה,
אֲנִי מַזְכִּיר לְעַצְמִי.
יֵשׁ חַיִּים שֶׁמִּתְנַהֲלִים בְּמַקְבִּיל לְכָל זֶה,
אֲנִי מִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין.
יֵשׁ חַיִּים בְּתוֹךְ כָּל הַזֶּה,
אֲנִי מַכְרִיחַ אֶת עַצְמִי לִזְכֹּר.
אַל תַּעֲצֹם עֵינַיִם לְרֶגַע
אַתָּה פֹּה.
תִּגַּע בַּדְּבָרִים
הֵם לְגַמְרֵי קַיָּמִים.

אֱלֹהִים נָמוֹג לִי אַט אַט
אֶל תּוֹךְ סִדְקֵי הַחֶדֶר כְּמוֹ גַּז בִּשּׁוּל.
נִרְאֶה שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים אֶל הַנְּקֻדָּה
שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִשָּׁבֵר וְלֹא יַחֲזֹר.
(בְּרֶגַע אֶגְרוֹף נִקְפַץ, פַּרְפַּר מֵת.)

לִפְעָמִים מְבָאֵס אוֹתִי שֶׁדַּוְקָא דֵּי כֵּיף.

שׁוּב וָשׁוּב מִתְנַפֶּצֶת לְךָ הָאַשְׁלָיָה
אַתָּה לֹא מִי שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה.
כַּמָּה זֶה קָשֶׁה
(וְכַמָּה גָּדוֹל, אֱלֹהִים
וְכַמָּה מַפְלִיא)
תַּפְסִיק לְנַסּוֹת
לְהַכְנִיס אֶת עַצְמִי
לְאָנְשֶׁהוּ.
בְּאֶמְצַע חֶית תַּבִּיט עַל עַצְמְךָ רֶגַע מֵהַצַּד.
תִּנְשֹׁם רֶגַע, אֲפִלּוּ תִּצְחַק.

מִי יוֹדֵעַ אוּלַי סְתָיו מִתְקָרֵב

(מַשֶּׁהוּ נוֹשֵׁב בַּחוּץ
מֵיתְרֵי לֵב מְפַרְפֵּר
נִבְקָעִים פֶּתַע

תְּנוּעוֹת קְטַנּוֹת
מְבַקְּשׁוֹת לִמְצֹא מָקוֹם.)












© כל הזכויות ליצירה שמורות למשוטט בשיממון
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"א תשרי ה´תש"פ  
שיר כל כך שיזפון שהוא כל כך שלך. קשה לי קצת לעכל את זה. מצד שני, נראלי שעל זה בדיוק מדובר פה.

י"א תשרי ה´תש"פ  
שקיים שיר שלך שהבנתי עד הסוף, או כמעט אפילו. וזה חלק מההנאה (לא הצלחתי למצוא מילה נכונה יותר)
לשירים שלך אני לא מצליחה להגיב בהיגיון. בטח לא אחרי מספר חד ספרתי של קריאות. אז אולי בהמשך. בינתיים זה רק תודה שאתה מבקר, מטפטף אלינו לב. עד הפעם הבאה
י"ב תשרי ה´תש"פ  
[ולא אכחיש שהחפ"ש המושבע שבתוכי לא הצליח שלא להרתע קצת]

לטובה בהחלט את הנגיעה בעצב חשוף וההתחשמלות
לתמיהה את ה"אני יחזור על זה" ואם פספסתי פה משהו במשלב בעצם
י"ב תשרי ה´תש"פ  
אני כבר שבוע הולך עם המשפט הזה
שנכון גם לאלו שזיכרונות שיזפון כבר דהו אצלם לגמרי.
פלא גדול הלב שלנו, שפעם אחר פעם לא מאפשר לשקוע עד הסוף.
אני לא יודע אם כיוונת לזה, אבל מבחינתי הבית הראשון הוא הסיבה העיקרית לאמונה .



בְּרֶגַע אֶחָד אֲנִי מְקֻלָּף וְשַׁבְרִיר
כְּמוֹ עוּבַּר בְּתוֹךְ בֵּיצָה.
תשמע זה פשוט גאוני מה שעשית כאן. זה דימוי הפוך לגמרי, שמצליח להיות בו זמנית גם מדויק.


שני הבתים בשיר הראשון (אולי קטע) מדוייקים כל כך , ושוב בתנועה הפוכה שיוצרת שלם שבור
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד